אנשי ספר

תו־ספר (אקס ליבריס – מספריו של... בלטינית)  הוא סימן בעלות המודבק בחלק הפנימי של הכריכה ובו שם, איור מאפיין ולפעמים שורת מוטו. כבר במצרים העתיקה נמצאו מקביליו המוקדמים על תיבות של מגילות פפירוס. בימי הביניים נפוץ המנהג במנזרים ובקרב האצולה, ומאז מהפכת הדפוס במאה ה־15 הפכו תווי־הספר לאמנות גרפית מוכרת ורווחת, ותור הזהב שלהם החל במאה ה־19 ונמשך עד למחצית המאה ה־20. עם עליית מעמד הביניים והתרחבות הספריות בבתים פרטיים היו תווי־הספר לאמצעי ביטוי אישי המנציח היבטים מחיי בעל הספרייה, בעיקר בתווי־ספר נוצריים; לעומתם תווים שהוכנו ליהודים נטו יותר להבליט סמלים דתיים וציוניים.

תווי־הספר מעוצבים בשיתוף פעולה בין האמן והמזמין, בעל הספרייה. הראשונים שבהם נוצרו בידי מיטב האמנים, ובהם אלברכט דירר, ועם הזמן שלחו ידם בתחום גם אמנים חובבים. אלה לא נהגו לחתום על יצירותיהם, ולו בשל מידותיהן הקטנות. בתחילה הוכנו התווים בטכניקות הדפס מסורתיות, ומשהתרחבו הספריות שיעתקו אותם בדפוס והפיקו מהם עותקים רבים. תרבות האקס ליבריס הגיעה גם לארץ, ועד כה יוחדו לה שתי תערוכות – ב־1956 ביוזמת איגוד פועלי הדפוס בירושלים, וב־1994 באוניברסיטת בן־גוריון. כעת מוצג לראשונה אוסף תווי־הספר של מוזיאון ישראל, שראשיתו בבית הנכות בצלאל, והוא הגדול בארץ. בלב האוסף תרומתו של התעשיין הגרמני אמיל ו' נטר, שהתקבלה ב־1936. היקפו של האוסף – כ־15,000 פריטים – מעיד על חשיבותה של תרבות הספר, ואין מקום ראוי מספריית המוזיאון להצגת מבחר ממנו. הוא מובא בתערוכה כשרשרת פרקים, שמאירה את התחום על כל צדדיו.

שימו לב: התערוכה פתוחה לקהל בשעות הפעילות של הספרייה

ימים ב', ד', ה' בשעות 16:00-10:00

יום ג' בשעות 20:00-16:00