יום שוק

מאז ומעולם היה השוק, בערים גדולות וגם בעיירות ובכפרים ברחבי העולם, לא רק אוסף של דוכנים לממכר מוצרי מזון, אלא גם מקום מפגש לאוכלוסייה המקומית ולעוברי אורח מזדמנים. ביום השוק פגשו הבאים מכרים, התעדכנו בחדשות המחוז, היטיבו את ליבם במזון ובמשקה ואולי אף חזו בהוקעה של פושע שנתפס. השוק היה המקום לרקום שידוכים, לבשר על נישואין או על לידה קרבים, ללוות או להלוות כספים, ולקוות שהכסף לא ייעלם בזמן שצופים בלהטוטיו של קוסם או כשנועצים עיניים בידעונית הקוראת בקלפים.

הקונים בחנו מקרוב את הפירות והירקות, הביטו היטב בעיני הדג המיועד לארוחה, ובארצות הים התיכון אף טפחו על בטן האבטיח והאזינו לצליל שהפיקה הטפיחה; החוויה היא חוויה רב-חושית, שקריאות הרוכלים, טעם המטעמים, ריח הלחם הטרי וריחות בעלי-החיים משמשים בה בערבוביה.

כל אלה מצאו ביטוי בתיאורים ספרותיים, בשירה עממית ובאמנות חזותית. בתערוכה שלפניכם מוצגות יצירותיהם של אמנים אירופים בציור, ברישום, בהדפס ובפיסול זעיר בחרסינה מאז המאה ה-16 ועד ימינו כמעט. לצד תיאורי שווקים במחוזותיהם, היו אמנים שסקרנותם הרחיקה אותם גם אל מעבר לגבולות עירם וארצם, למחוזות שנדמו בעיניהם אקזוטיים, כגון השווקים בארצות צפון אפריקה, בארצות המזרח - ואפילו שווקי היהודים במזרח אירופה.