מוזיאון ישראל, ירושלים
Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

שיכנתי שמי שם

הכתובת הגדולה של תוכולתי-נינורתה הראשון, מלך אשור
מוצג מיוחד

  • אוצר/אוצרת: ארינה לאורה פרי
  • האולם לתרבויות שכנות, האגף לארכאולוגיה ע”ש ברונפמן

כתובת זאת היא הגרסה השלמה היחידה של הכתובת הקדומה והארוכה ביותר של תוכולתי-נינורתה הראשון (1241 - 1206 לפני הספירה) - מלך אשורי מרתק, שדמותו ושמו "מבטחי הוא (האל) נינורתה" היו אולי מקור ההשראה לדמותו של נמרוד המקראי (בראשית י:ח-יב). לפי הכתובת, הלוח שעליו היא חקוקה 'שוכן' כנראה באחד מקירות המבנה שמונצח בה: הארמון החדש שבנה תוכלתי-נינורתה בעיר אשור, בירת ממלכתו.

אף שמטרתה העיקרית של הכתובת היתה לתעד את הקמת הארמון, רובה מתארת את ניצחונות המלך במסעותיו הצבאיים הראשונים. הכתובת מסתיימת בברכות למלך העתידי שאמור לשמר את הארמון ואת הכתובת, אך גם בקללות כנגד כל שליט שיבקש להרוס את הארמון ולהכרית את שם מקימו.

הנוהג העתיק להנציח בכתב את שם המלך ופועלו הוליד את הרשומות ההיסטוריות הראשונות. צירוף המילים 'לשכן שמו', שפירושו להציב כתובת ולהכריז באמצעותה על בעלות, רווח בכתובת המלכותיות המסופוטמיות. הביטוי העברי המקביל לו מופיע במקרא בנוגע למשכן שאלוהים יבחר את מקומו כדי "לשכן שמו שם" (דברים יב:יא ועוד).

למעלה:
הכתובת הגדולה של תוּכּוּלתי-נינוּרתה הראשון, מלך אשור (פנים ואחור)
כתובה אכדית וחקוקה בכתב יתדות | אשור (היום: קלעת שרקת, עיראק) | התקופה האשורית התיכונה, כנראה 1239 לפני הספירה | בהט
שאילה ארוכת-טווח מאוסף סינדי ודוד סופר, לונדון | תצלומים © [Christie's Images Limited [2014