מוזיאון ישראל, ירושלים
Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.
תקריב של הכתובת חוליית עמוד ועליה כתובת בארמית בנייני האומה, ירושלים, המאה ה־1 לפני הספירה, אבן גיר

חנניה בר דודלוס מירושלים


מוצג מיוחד

  • אוצרים: דוד מבורך ורחל קן-קריינין
  • מעצבת: מיכל אלדור
  • גלריה של תקופת הבית השני

חוליית עמוד זו נושאת כתובת באותיות עבריות: "חנניה בר (בן) דודלוס מירושלים". זו הכתובת החקוקה הקדומה ביותר שירושלים נזכרת בה בשמה המלא המקובל עד היום, ולא בכתיב החסר "ירושלם" או "שלם".
חוליית העמוד, שנתגלתה מחוץ להקשרה המקורי, שימשה חלק ממבנה שעמד בכפר של קדרים - אז במבואות ירושלים והיום בכניסה לעיר, באזור בנייני האומה - וסיפק כלי חרס לתושבי העיר. בתקופה הרומית הוקם במקום בית יוצר של הליגיון העשירי, ובו הוכנו פרטי בניין עשויים חרס. העמוד היה ודאי חלק מסדנה או מבנה אחר בבעלותו של חנניה, או חלק ממבנה ציבור שהוא סייע במימונו. שם אביו של חנניה – דודלוס – שאול משמו של האמן המיתולוגי היווני דֶדאלוֹס, וייתכן שהיה זה כינוי שכיוון ליכולותיו האמנותיות. בחירתו של חנניה לציין "מירושלים" עשויה להעיד שהוא חי בה, ואולי אבותיו הם שחיו בה, או שמא רק ביקש להתהדר בכבוד שנלווה לה, מנכס לעצמו את שם העיר השכנה.

פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "כבן העיר ירושלים, אני חש התרגשות גדולה בקריאת הכתובת הזו שנכתבה לפני 2,000 שנה, במיוחד כאשר מדובר בכתובת שנגישה לכל ילדה וילד שלמדו לקרוא בשפה חיה, שעושה שימוש באותו הכתב מזה למעלה מאלפיים שנה. שיתוף הפעולה החשוב והמעניין בין רשות העתיקות לבין מוזיאון ישראל, שבא לידי ביטוי גם בטיפול ובהצגת ממצאים חדשים, מאפשר לציבור הרחב להיחשף לתגליות החשובות מכל רחבי הארץ ולהכיר את התרבויות העתיקות שהתפתחו בישראל במרוצת הדורות".

ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, אשר קראו וחקרו את הכתובת, מציינים כי "כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם / ירושלים נדירות ביותר". לדבריהם "נדיר אף יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב המלא כפי שמקובל לכתוב בימינו, ולמעשה, זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. מופע כזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני, על מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה). נדירות השם בכתיב המלא עולה גם מן המקרא, ששם העיר מופיע בו 660 פעם, ורק ב-5 מקרים, מאוחרים יחסית, הכתיב מלא (ירמיהו כו:יח; אסתר ב:ו; דה"ב כה:א; דה"ב לב:ט; דה"ב כ"ה:א)".

לדברי דודי מבורך, אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל: "ההקשר הארכאולוגי של הכתובת אינו מציע פתרון לשאלה באיזה מבנה שובצה הכתובת במקור, או מי היה חנניה בן דודלוס – אך סביר להניח שהיה קדר אומן, בן לקדר אומן, שאימץ לעצמו כינוי מן המיתולוגיה היוונית, בעקבות דידאלוס, האומן האגדי. מעניין שבחר להוסיף לייחוסו המשפחתי גם את מוצאו מירושלים השכנה".

 

כתובת ירושלים. צילום: הגג הכחול באדיבות מוזיאון ישראל

תקריב של הכתובת
חוליית עמוד ועליה כתובת בארמית
בנייני האומה, ירושלים, המאה ה־1 לפני הספירה, אבן גיר

מבט אל תצוגת החפצים המיוחדים