מוזיאון ישראל, ירושלים
Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.
פרסי מוזיאון ישראל

פרסי מוזיאון ישראל

לאמנות ולעיצוב, לשנים 2017 - 2018

מדי שנתיים מוזיאון ישראל, ירושלים מעניק  פרסים בקטגוריות שונות לאמנים מצטיינים ובולטים בתחומם, כהוקרה וכעידוד לפועלם ולעשייתם האמנותית.

פרס סנדברג לאמנות ישראלית לשנת 2018 מוענק לגיל מרקו שני

פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2018  מוענק להילה טוני נבוק

פרס אנריקה קבלין לצילום על מפעל חיים לשנת 2018  מוענק לורדי כהנא 

פרס ז'ראר לוי לעידוד היצירה בצילום לשנת 2018 מוענק לשבתאי פינצ'בסקי

פרס יעקב פינס לאמן הדפס ישראלי לשנת 2018 מוענק לשרון פוליאקין 

מענק סנדברג למחקר בתחומי העיצוב לשנת 2018 מוענק ליפעת קינן-גיא

טקס הענקת הפרס נערך ביום ג', 12 בפברואר 2019

גיל מרקו שני

גיל מרקו שני, אוטובוסים, 2017, מראה הצבה של התערוכה "אוטובוסים", מוזיאון ישראל, ירושלים צילום דניאל שריף

אוטובוסים, 2017, מראה הצבה של התערוכה "אוטובוסים", מוזיאון ישראל, ירושלים צילום דניאל שריף

נימוקי השופטים:
עם סיום לימודיו בבצלאל בראשית שנות ה-90 הציג שני את תערוכת היחיד הראשונה שלו במוזיאון ישראל, "סדרני נוי", אשר מיזגה בין נוכחות אנושית לחפצי תצוגה. מאז הוא יוצר בשני שדות: במיצב ובציור. את ציוריו מאפיין קו מתאר סכמטי על רקע אחיד, והם מסמנים התרחשויות, שרבות מהן מבעבעות תחת פני השטח של תרבות מנומסת. מיצביו פורצי הדרך הם התערבויות ארכיטקטוניות מאתגרות ועשויות לעילא השתולות בגוף המוזיאון ובוחנות הנחות יסוד של החוויה המוזיאלית על כל רבדיה. החללים המלאכותיים הללו, ובהם חדרים במלון דרכים, יער גשום, חדר מדרגות לילי או חניון אוטובוסים סגור, הם סביבות ביניים טעונות ועתירות פרטים שנוצרו במיוחד למיצב. בכל פעם מחדש מצליח שני להפתיע את המבקרים בסביבה חדשה חווייתית ורבת יופי שבמראהּ ובשקט המצמית שלה נושאת חרדה, איום ורגשות אחרים. המיצב השאפתני "אוטובוסים" שמוצג כעת במוזיאון ישראל, הוא משיאי יצירתו של שני ומההישגים החשובים בגוף יצירתו העקבי.  
השופטים: יונה פישר, יגאל צלמונה, מירה לפידות, אמיתי מנדלסון, איה מירון 

 

הילה טוני נבוק

 אלעד שריג

הילה טוני נבוק, מרקיזה, 2009, צילום: אלעד שריג

נימוקי השופטים:
הילה טוני נבוק היא אמנית מקורית שפועלת בתחומי הפיסול, המיצב, הווידאו והרישום. יצירתה מפענחת את הקודים הצורניים והאסתטיים, כמו מנסחת את הגנטיקה של תוצרים בייצור המוני המוכרים מחיי היום-יום. כקוסמת היא לוקחת חפצים תעשייתיים, ציבוריים או ביתיים, ממיינת ועורכת אותם כך שמתקבלות קומפוזיציות בעלות ערך אסתטי וצבעוניות מובהקת השאובות מצורות מודרניסטיות. בפעולותיה המגוונות היא מתייחסת לתוצרים תעשייתיים כאל חומר גלם, ובאמצעותו היא מזמינה את הצופים לעצור לרגע ולחוות את יופיים של חפצים שימושיים מוכרים. היא מלהקת אותם כמו היו שחקנים בתיאטרון, טוענת אותם באיכויות פרפורמטיביות, ויוצרת משפטים צורניים מדויקים, משחקיים ורבי הומור.
השופטים: אמיתי מנדלסון, איה מירון, טלי בן נון, רויטל בן-אשר פרץ

ורדי כהנא 

ורדי כהנא, שלוש אחיות, 1992 הדפסת למבדה

ורדי כהנא, שלוש אחיות, 1992, הדפסת למבדה

נימוקי השופטים:
פרס קבלין מוענק לצלמת ורדי כהנא על רוחב היריעה של עשייתה האמנותית והאוצרותית לאורך השנים, במנעד הרחב שבין צילום עיתונאי לצילום אמנותי. לכהנא נודעת תרומה מכרעת להוספה ולהרחבה של חללים להצגת צילום מקומי, ומהלכיה אלה מוערכים מאוד על ידי אמנים, מורים ותלמידים בתחום. בזכות פעילותה גם שותף כיום הצילום העיתונאי והמסחרי במרחב התצוגה המיועד לאמנות. ביצירתה האישית והקשובה הגיעה כהנא בתחום צילום הדיוקן להישגים יוצאי דופן, ויצרה שפה עשירה של מבעים הן בצילום ידוענים הן בצילום משפחתה שלה. אנו מאמינים כי חותמה של כהנא טבוע עמוק בזיכרון החזותי הקולקטיבי של ישראל ועוד ישפיע על תמונת המקום הזה בעתיד. 
השופטים: נעם גל, איה מירון ועודד ידעיה 

 

שבתאי פינצ'בסקי

שבתאי פינצ'בסקי, תמונתו של סעיד סאלם חסן חבאני, 9/1/49, יחיאל שלמה כסאר (מהסדרה ,"קופסת הנעליים"), 2015 הזרקת דיו

שבתאי פינצ'בסקי, תמונתו של סעיד סאלם, חסן חבאני, 9/1/49 , יחיאל שלמה כסאר (מהסדרה ,"קופסת הנעליים"), 2015, הזרקת דיו

נימוקי השופטים:
יצירתו של שבתאי פינצ'בסקי מגלמת יחס מיוחד למקום שהיא נוצרת בו וכרוכה בסוגיות פוליטיות וחברתיות עדכניות. זיקתה לזמננו נובעת גם מהבחירות הצורניות והטכנולוגיות המתקדמות שהאמן עושה בהן שימוש תדיר. פינצ'בסקי מציג מקומות קדושים בירושלים ונופים אחרים בארץ באמצעות שימוש מתוחכם בחומרים דיגיטליים מן הרשת בשילוב חומרים ארכיוניים עלומים, ובתוך כך הוא טומן את נקודת מבטו הביוגרפית באופן מקורי ונגיש. יצירתו אמנם נובעת מצילום, אך מרחיקה לכלים שונים ומגוונים - מווידאו ותכנות ועד לפיסול וסאונד. ביצירתו המיוחדת של פינצ'בסקי טמון פוטנציאל הן בפעולותיו שלו הן בשיתוף-פעולה בינו לבין יוצרים אחרים.
שופטים: נעם גל, נוגה דוידסון, הדס קידר

 

שרון פוליאקין 

 אבי חי

שרון פוליאקין, מסדרת חלון למזרח, 2017, תצריב והדפס רשת צילום: אבי חי

נימוקי השופטים:
שרון פוליאקין היא אחת מאמניות ההדפס הבולטות בארץ בשני העשורים האחרונים. באופן יוצא דופן היא החלה את דרכה בתחום ההדפס, וממנו המשיכה אל הציור ואל הפיסול. פוליאקין עבדה כדפסית-אמנית בסדנת ההדפס בירושלים במשך 19 שנים. הניסיון העשיר שצברה בסדנה והמומחיות שפיתחה בתחום התחריט ניכרים בעבודותיה ומעשירים את כוח ההבעה שלהן. את יכולותיה הייחודיות היא רותמת לבחינת החיוניות של תחום בעל מסורת מפוארת בעיניים עכשוויות.
השופטים: רונית שורק, אריק קילמניק, ג'ודי פינס-ויינגרוד

 

יפעת קינן-גיא

יפעת קינן גיא סכימה גרפית של חפצים לטיפול פיזיותרפיה מסווגים לפי חדרים, בית החולים הדסה הר הצופים, 2018

יפעת קינן גיא, סכימה גרפית של חפצים לטיפול פיזיותרפיה מסווגים לפי חדרים, בית החולים הדסה הר הצופים, 2018

נימוקי השופטים:
הצעת המחקר של יפעת קינן-גיא עוסקת בבחינת התפתחותה של שפה עיצובית בתחום הטיפול השיקומי; את המחקר היא ביססה על תצפיות במחלקה לפיזיותרפיה בבית-החולים הדסה הר-הצופים. חלק ניכר מהחפצים הייעודיים לטיפול עיצבו המטפלים עצמם, בתהליך של אלתור והמצאה, לעיתים אף ביוזמת המטופלים. האסתטיקה שלהם משקפת שפה ביתית ויום-יומית המנוגדת לחזות הקלינית האופיינית למכשור בבתי-חולים. דרך בחינת החפצים ותפקידם באינטראקציה שבין המטפל למטופל, שואפת קינן-גיא לזהות ולנתח מאפיינים חזותיים ופונקציונליים ולנסח תובנות תאורטיות ומעשיות. בהצעתה היא משלבת מתודות מתחום הבלשנות והסמיוטיקה בשאיפה להבין את השלכות השפה העיצובית על תהליך השיקום. השופטים סברו כי נושא המחקר ראוי וערכי והתרשמו מהידע ומיכולת הניתוח והביצוע של קינן-גיא וכן מראייתה בעיצוב, ובעיקר בעיצוב המכליל, גורם משקם לתועלת החברה.  
השופטים: אמנון בר-אור, אסנת סירקין, ארז גביש, דיויד גוס