מוזיאון ישראל, ירושלים

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.
מידע למבקר

נגישות

למפת הנגישות של המוזיאון
המוזיאון שואף להנגיש את הקמפוס ככל הניתן למבקרים עם מוגבלויות
  • חניות מסומנות לרכב נכים סמוך לכניסה הראשית למוזיאון ולכניסה לביתן דגם ירושלים
  • מערכת שמע לכבדי שמיעה בדלפקי רכישת כרטיסים
  • דלפקי רכישת כרטיסים ודלפקי מידע מותאמים למשתמשים בכיסאות גלגלים
  • הנחה ברכישת כרטיסים לבעלי תעודת נכה
  • הנחה לנכה בכיסא גלגלים (מלווה חינם)
  • כניסה חינם לעיוור ולמלווה
מכלול המוזיאון
  • כניסה למוזיאון ומעברים מותאמים לכיסאות גלגלים
  • כיסאות גלגלים חינם – פרטים בדלפקי המידע
  • מלתחה בביתן הכניסה
  • כיסאות מתקפלים סמוך למעליות
  • רכב הסעה (ל- 4 איש) למתקשים בהליכה במעבר המקורה
  • מעליות (אין מעלית שבת), מעלונים ורמפות בגלריות השונות
  • מסעדות וחנויות המוזיאון נגישות למשתמשים בכיסאות גלגלים
  • מפות נגישות בעברית ובאנגלית – פרטים בדלפקי המידע
  • תאי שירותים מותאמים למשתמשים בכיסאות גלגלים
גן אמנות
* גן האמנות אינו נגיש לבעלי כיסאות גלגלים (יש נקודות תצפית).
רכזת נגישות: דליה לזר, 052-4642080
מנהלת השירות לקהל: סוזי גביזון, 052-4642089
מוקד טלפוני נגיש: 02-6708811
כתובת מייל להתקשרות: info@imj.org.il
מידע למבקר

אירועים לכל אירועי היום

סיורים מודרכים

תערוכות מתחלפות

סיורים מודרכים

בואו נדבר אמנות

מידע למבקר

שעות פתיחה

כניסה חינם לילדים
כניסה חינם לילדים עד גיל 17 בימים שלישי כל השנה (משעה 16:00), בימי בשבת, בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל בקנדה וקרן דויד ואינז מיירס, קליוולנד, אוהיו.
כניסה חינם לחיילים
כניסה חינם לחיילים בשירות חובה והמשרתים שירות לאומי בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל
מידע למבקר

מיקומים

בית טיכו

א'-ה' 12:00 - 20:00
ו' וערבי חג 10:00 - 14:00
​שבת - סגור

רחוב הרב אגן 10
טלפון: 02-6453746
ticho@imj.org.il

מוזיאון רוקפלר

ימים א, ב, ד, ה: 10:00 - 15:00
שבת: 10:00 - 14:00
ימים ג, ו וערבי חג: סגור
רח' סולטן סולימאן 27

טלפון: 02-6282251
fawziib@imj.org.il
מידע למבקר

מפת המוזיאון

מפת המוזיאון
מידע למבקר

כתובת ותחבורה

מוקד טלפוני ומידע כללי:
02-6708811 | info@imj.org.il
כתובת המוזיאון
שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים, מיקוד 9171002
כיצד להגיע למוזיאון
באמצעות GPS | רחוב אברהם גרנות
באמצעות WAZE | מוזיאון ישראל
קווי אוטובוס | קו 7, 9, 14, 35, 66 ומתל אביב, חניון שפירים קו 100
לשאלות ולהבהרות ניתן להתקשר למוקד כל-קו 8787* / 8787
לתכנון נסיעה באוטובוס למוזיאון
למבקרי המוזיאון בלבד חניון וחניה ללא תשלום - מספר מקומות מוגבל. יש להצטייד בכרטיס הכניסה לצורך ביקורת ביציאה.
בית טיכו
ימים א, ב: 17:00-10:00
ימים ג, ד, ה: 10:00-21:00
יום ו וערבי חג: 14:00-10:00
שבת וחגים: סגור
רחוב הרב אגן 10
טלפון: 02-6453746
ticho@imj.org.il
מוזיאון רוקפלר
ימים א, ב, ד, ה: 10:00 - 15:00
שבת: 10:00 - 14:00
ימים ג, ו וערבי חג: סגור
רח' סולטן סולימאן 27
טלפון: 02-6282251
fawziib@imj.org.il
מידע למבקר

מסעדות ובתי קפה

Modern

מודרן

המסעדה המעוצבת בסגנון ראשית המודרניזם צמודה למרפסת המשקיפה על עמק המצלבה ומתאימה גם לאירועים פרטיים ועסקיים. המטבח ירושלמי מודרני ואוסף היין עשיר ואיכותי.
בשרי, הכשר בהשגחת הרבנות הראשית. פתוח: א,ב,ד,ה 11:30 - 17:00; ג 11:30 - 23:00 ארוחות עסקיות בשעות: 12:00 - 17:00 הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון | למנויים ולחברי אגודת הידידים 10% הנחה החנייה חינם, נגיש לנכים טל': 02-6480862 ; פקס : 02-6480863 תיאום אירועים בטל' ; 054-3040279; 054-7788558 054-778-8558; 054-304-0279; events@modern.co.il 
לאתר מסעדת מודרן לחצו
 

Mansfeld

מנספלד, בית קפה חלבי

בתי-הקפה החלביים במוזיאון קרויים על שמו של אל מנספלד, אדריכל המוזיאון הראשון, חתן פרס ישראל. בתפריט קפה איכותי, מאפי הבית, עוגות, כריכים, סלטים ותבשילים. שעות הפתיחה: א,ב,ד,ה 8:00 - 17:00; ג 8:00 - 21:00; ו 8:00 - 14:00 הכשרות בהשגחת רבנות ירושלים. הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון נגיש לנכים. חנייה חינם. מתאים לאירועים פרטיים למנויי המוזיאון ולחברי אגודת הידידים 10% הנחה טל': 02-5636280; פקס: 2-56183990; תיאום אירועים: 054-8847133 לאתר קפה מנספלד לחצו
 

Chic Café

שיק קפה

בית קפה חלבי בכניסה לדגם הבית השני
קפה איכותי ושתייה קרה, כריכים, סלטים, עוגות, גלידות וחטיפים שעות פתיחה: א,ב,ד,ה 08:00 - 17:00 ; ג 08:00 - 19:00 ; ו 08:00 - 14:30 10% הנחה למנויי המוזיאון ולחברי אגודת הידידים הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון נגיש לנכים, החנייה חינם טל. 02-6332555 yossi.stark@gmail.com
 

Anna

מסעדת אנה, אוכל איטלקי

בבית טיכו
רחוב הרב אגן, 10
שעות פתיחה: א' - ה' 09:00 - 23:00 ; ו' 09:00 – 15:00
חלבי, הכשר רבנות ירושלים
Tel: 02 543-4144 
host@annarest.co.il

מידע למבקר

שירות לקהל

מידע למבקר
מוקד טלפוני ומידע כללי: 02-6708811, info@imj.org.il
שירותי מלתחה
מלתחה בביתן הכניסה
כיסאות מתקפלים בקצה המעבר המקורה סמוך למעליות
כיסאות גלגלים ונגישות
כיסאות גלגלים בביתן הכניסה, לפרטים נא לפנות לדלפק המודיעין.
רוב מוזיאון ישראל נגיש לכיסאות גלגלים.
למפת הנגישות של קמפוס המוזיאון
חניה
למבקרי המוזיאון בלבד, חניה ללא תשלום - מספר מקומות מוגבל. יש להצטייד בכרטיס הכניסה לצורך ביקורת ביציאה. חניה לנכים. ברחבת הכניסה למוזיאון מתקני חניה ייעודיים לאופניים
מדריך קולי לתערוכות ולתצוגות הקבע כלול במחיר הכרטיס
להיכל הספר, לדגם ירושלים בימי הבית השני, לגן הפסלים ולתערוכות. המדריך במבחר שפות, והוא מותאם גם לכבדי שמיעה.

כללי התנהגות בשטח המוזיאון
• הצילום בשטח המוזיאון מותר לשימוש אישי בלבד, לא מסחרי ולא לפרסום.
• חל איסור מוחלט לצלם בהיכל הספר.
• חל איסור מוחלט על השימוש בחצובות, פלאש, או ציוד תאורה אחר בכל שטח המוזיאון.
• חל איסור מוחלט על שימוש במוט סלפי בגלריות המוזיאון, בתערוכות מתחלפות ובתצוגות הקבע. ניתן להשתמש במוט כזה בגן האמנות ובדגם ירושלים.
• חל איסור מוחלט להשתמש במדונה (מיקרופון ורמקול) להדרכות בגלריות.
• חל איסור על כניסה למוזיאון עם נשק ארוך.
• אין לדבר בטלפון נייד, לאכול ולשתות באולמות התצוגה.
• אין כניסה עם תיק (מעל גודל A4) לאולמות התצוגה
• אין לעלות בדרגנועים עם עגלות ילדים.


מידע למבקר

חנויות המוזיאון

צאו לקניות »

שעות פתיחה - במקביל לשעות פעילות המוזיאון
פנו אלינו בטלפון- 02-6708883 או בדוא"ל- shop@imj.org.il

להמשיך את חווית המוזיאון גם בבית

כולם קונים מתנות, אבל רק בחנויות מוזיאון ישראל לכל מתנה יש סיפור, וכל סיפור מגלה לנו עולמות חדשים ומרתקים.

בחנויות המוזיאון תוכלו למצוא מגוון עשיר של מוצרים שונים שהופקו ויוצרו בהשראת האוסף האדיר, העשיר והמיוחד המוצג במוזיאון הן בתצוגות הקבע הן בתערוכות המתחלפות, אנו מזמינים אתכם לבוא ולגלות את הסיפור מאחורי המוצרים השונים שהופקו במיוחד כדי שכל אחד יוכל להמשיך ולהרגיש את המוזיאון. ניתן למצוא מוצרים בהשראת המגילות הגנוזות המוצגות בהיכל הספר, פסל האהבה הממוקם בגן האמנות, מגוון מוצרי יודאיקה כגון מזוזות, חנוכיות, כוסות קידוש, פמוטים ועוד, מוצרים מתערוכות בעבר ובהווה של המוזיאון הורדוס, צבע פראי, שפת הבגד, קיצור תולדות האנושות ועוד. בנוסף חנויות המוזיאון מציעות מגוון רחב של פריטים נבחרים החל ממוצרי ילדים דרך מוצרים ייחודיים הנמכרים רק בחנות המוזיאון מוצרי מעצבים מובילים בעולם ובארץ ועד לתכשיטים.

אנו בחנויות המוזיאון שמים דגש באיכות המוצרים הנמכרים בחנויות המוזיאון, אנו מקפידים כי כל המוצרים הנמכרים בחנות בין אם הם מוצרים שפותחו בהשראת תצוגות הקבע והתצוגות המתחלפות, ובין אם הם מוצרים אחרים, יהיו באיכות ובטיב מן הגבוהים ביותר.

מוצרים נבחרים שלנו נמכרים במוזיאונים ברחבי העולם ובארץ.

במוזיאון ישנן שלוש חנויות הממוקמות בכניסה לדגם בית שני, בשדרה המרכזית של המוזיאון צמוד לתערוכת קיצור תולדות האנושות. בכניסה למוזיאון סמוך לביתן הכניסה שם ניתן ליהנות מחנות גדולה, מרכזית ומרווחת עם מגוון רחב של מוצרים ייחודיים שיאפשרו לכם לקחת מזכרת הביתה מהביקור במוזיאון שתלווה אתכם במשך זמן רב.

הכניסה לחנות המרכזית אינה כרוכה בתשלום
היא איננה מחייבת רכישת כרטיס כניסה למוזיאון וחנייה חינם

חברת מוצרי מוזיאון ישראל היא החברה המסחרית של מוזיאון ישראל, והיא מחזיקה בשלוש חנויות בשטח המוזיאון. החברה היא בעלת הזכויות הבלעדית להפקת מוצרים עבור מוזיאון ישראל בהשראת אוסף הפריטים הייחודי של המוזיאון והתערוכות המתחלפות. החברה שמה לה למטרה לקדם ולשתף אוכלוסיות מוחלשות הן בצוות עובדיה הן בהפקה ובפיתוח של מוצרים בשיתוף עם עמותות שונות ומשרד הכלכלה.

למנויי המוזיאון

הטבות והנחות מיוחדות, ובנוסף 10% הנחה נוספת על כל המוצרים

מידע למבקר

מנויים

הצטרפו
למחירי מנוי שנתי
לרכישת מנוי
פעילויות מיוחדות למנויים
עקבו באמצעות עמוד המנויים והתעדכנו בהטבות החדשות, קראו על ביקורי טרום-פתיחה למנויים בלבד בתערוכות הנפתחות, על ההרצאות למנויים והסיורים המוצעים במוזיאון או באתרים ומוסדות תרבות מרתקים אחרים.
מנוי למוזיאון ישראל: מתנה שאוהבים לקבל
רכשו מנוי ליקיריכם וקבלו חודש נוסף חינם למנוי שברשותכם. טל: 02-6708855
מידע למבקר

כרטיסים

לרכישת כרטיסים

מחירים והנחות

בוגר  54 ₪ 
סטודנט 39 ₪ 
ילד בן 17-5 27 ₪ 
אזרח ותיק - תושב ישראל (בהצגת תעודה), אין אפשרות לרכוש כרטיס דרך האתר 27 ₪ 
אזרח ותיק - תושב חוץ (בהצגת תעודה), אין אפשרות לרכוש כרטיס דרך האתר 39 ₪ 
בעל תעודת נכה 27 ₪ 
ביקור חוזר בתוך 3 חודשים (אין כפל הנחות) 27 ₪ 
לבעלי כרטיס לאומי-קארד 1 + 1 בהזמנה מראש באתר לאומי קארד (אין כפל הנחות)  
בימים שלישי ושבת הכניסה לילדים עד גיל 17 חינם
(לא כולל קבוצות ולא כולל הצגות וסדנאות)
חינם
חיילים בשירות חובה והמשרתים שירות לאומי
בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל
חינם
שימו לב, כרטיס הכניסה למוזיאון ישראל תקף שנתיים מרגע הרכישה

בחודש אוגוסט כניסה לילדים חינם

פיטר פן


ג‘יימס מת‘יו בארי והולדת פיטר פן

כשהיה ג‘יימס מת‘יו בארי (1937-1860) בן שש נהרג אחיו הגדול דייוויד; אימו שקעה בדיכאון וג‘יימס ניסה נואשות למלא את החלל שנפער בליבה. מות אחיו טמן אצל ג‘יימס את הפחד מלהתבגר ואת נבט הילד הנצחי. הוא היה למספר סיפורים ומגיל רך חלם להיות סופר; מהר משיכול להעלות על דעתו דרך כוכבו וסיפוריו והמחזות שכתב זכו לשבחים בפי כול. הרחק מעיירת הולדתו קירמיור שבסקוטלנד, כשהוא כבר חי בלונדון, פגש בארי בשנת 1897 שלושה מילדי משפחת לוולין דייוויס ונפשו נקשרה בנפשם. ההיכרות הקרובה איתם היתה הניצוץ שחסר לבריאת דמותו של פיטר פן. כפי שמשתקף מהספרים המוצגים כאן, סיפורו עבר גלגולים רבים עם השנים בכתיבתו של בארי עצמו וכמובן בעיבודים שעשו לגיבור אחרים.

ג‘יימס מת‘יו בארי, 1905 בקירוב, אוסף בית־החולים לילדים גרייט אורמונד סטריט, לונדון

פיטר פן בגני קנזינגטון

פיטר פן הופיע לראשונה בשנת 1902 בפרק בספרו של בארי "הציפור הלבנה הקטנה". כעבור ארבע שנים הפרק ראה אור כספר נפרד ונקרא "פיטר פן בגני קנזינגטון". המאייר הבריטי הנודע ארתור רקהם הוסיף באיוריו המרהיבים אינסוף פרטים זעירים, רבים מהם כלל לא קיימים בספרו של בארי שעלילתו הדמיונית מופרכת לגמרי. עד כדי כך דמיונית היתה גרסה זו של הסיפור שפיטר פן, בן שבעה ימים בלבד, מחליט לברוח מבעד לחלון לגני קנזינגטון כדי להימלט מהגורל שיכפה עליו להתבגר. הוא נשאר עם הפיות על האי עד שהן נענות למשאלתו לשוב הביתה, אלא שאז הוא מגלה להוותו שחלון חדרו נעול ובזרועות אימו חבוק תינוק חדש. בלב שבור הוא עף בחזרה לגני קנזינגטון, ושם הוא נשאר תינוק עד עצם ימינו אלה.

פיטר פן מפליג, פיטר פן בגני קנזינגטון, ג‘יימס מת‘יו בארי, איור: ארתור רקהם, לא מתוארך, מוזיאון ישראל, ירושלים: אוסף אגף הנוער

פיטר ופאן

פיטר פן, ששמו ודמותו שאבו השראה מהאל היווני פאן, לא היה היחיד בתקופה הוויקטוריאנית  (1901-1837)  ובאדוארדית  (1910-1901) שהושפע מהאל הפסטורלי. כשהוא הגיח לראשונה ב־1902, היתה בריטניה נתונה בשיאו של תהליך תיעוש שגבה מחיר אקולוגי כבד ולווה באי־שקט תרבותי וחברתי. כיוון שרוב האוכלוסייה חייתה אז בערי תעשייה מנוכרות, היה זה אך טבעי שהאומה אימצה אל חיקה את פאן, אל הטבע.

פיטר של בארי אינו אל־התיש הקלסי, אלא גרסה צעירה ואדוארדית שלו. כמו בפאן גם בפיטר יש ניגודים, כך שמוסר מפוקפק ואלימות דרים אצלו בכפיפה אחת עם אומץ, נכונות להקרבה ועליצות; כמותו הוא גדל בלי אם וחי מחוץ לעולם התרבותי; ואם לא די בכך — פיטר, כמו פאן, שולט בטבע ומבטיח חיים ופוריות באמצעות מוזיקה ובצלילים מן הטבע, אך בעצמו חומק מהתבגרות ומשינוי, ומשמש רק זָרָז להתפתחותם של אחרים.

פיטר פן הוא התזמורת של הפיות, פיטר פן בגני קנזינגטון, ג‘יימס מת‘יו בארי, איור: ארתור רקהם, לא מתוארך, מוזיאון ישראל, ירושלים: אוסף אגף הנוער

פיטר פן היקר

אלפי מכתבים נשלחו לשחקניות שגילמו את דמותו של פיטר פן בשנים הראשונות לעלייתו על הבמות. אחת מהן היא אווה אמברי;  בשנת 1916 היא פרסמה לקט של מכתבים והם מעידים עד כמה אהוב היה המחזה ועד כמה חדרה דמותו של פיטר פן לחיי היומיום של הצופים הרכים.

"קיטי לאב
רח‘ ברוהאם 54 , גרינוק
פיטר פן יקר,
אני כל־כך אשמח לקבל ממך חבל. תוכל לתת לי חבל? בבקשה. כי אני ממש רוצה לעוף.
את החבל שלך בבקשה. הייתי בתיאטרון קינג ביום רביעי ואתה היית הכי טוב מכולם. ראיתי את החבל שלך.
באהבה, קיטי"

"פיטר פן יקר,
תודה לך על המתנות ועל מסיבת התה המקסימה. מאוד נהניתי. יוּם אהבה את הבובה וישנה איתה כל הלילה. אני כותבת בעיפרון שלך. אני אוהבת את הבית שלך.
להתראות פיטר פן
באהבה, האראס"

"טינקבל יקרה,
תוכלי לפזר עליי אבקת פיות כדי שאוכל לעוף?
באהבה,
קת‘לין צ‘פמן
רח‘ פוסטר 12, אלוורסטוק"


ארקדיה חדשה

ביצירת דמותו של פיטר פן פנה בארי לא רק למיתולוגיה היוונית אלא גם לסיפורי ילדותו, והחליף את היצורים האגדיים — סטירים, קנטאורים ונימפות — בפיות האפלות והמסוכנות מן התרבות הבריטית. לאלה הוסיף בארי חיש מהר גם פיראטים, בנות־ים, “אדומי עור“ וחיות פרא שרווחו בספרות הילדים של התקופה. פיטר פן הוא השליט של ארץ־לעולם־לא, ממלכה אגדית שמתקיימת בשוליים — אזור הביניים בין ערות לשינה, בין החיים למוות, בין בדיה למציאות. עולמו זה הלם את החיפוש של התקופה האדוארדית אחר “הגן הקסום“ — ארקדיה גן־עדנית אנטי תעשייתית — וזו הועברה מהטבע הפראי לעולם האגדות. בארי הציב את פיטר פן בארץ־לעולם־לא, ולא סתם בגרסה “מאונגלזת“ של הארקדיה היוונית, כיאה לשיח של זמנו, שמושג הפיות התקיים בו, ולא רק בגן הילדים.

בלי כותרת, לא מתוארך, אמן לא ידוע, צבעי־מים ודיו על נייר, מוזיאון ישראל, ירושלים: מתנת סטפן ספקטור, ניו־יורק, באמצעות קרן התרבות אמריקה־ישראל

פיות תחת המיקרוסקופ

בסוף המאה ה־19 היה הטבע מוקד לוויכוחים סוערים ולחרדה עמוקה. תורת האבולוציה של דרווין החלה מתפשטת והשיח המתלהט על רעיונותיו שינה את הדרך של בני־האדם לראות את עצמם ואת הטבע סביבם. אט־אט דחק המדע את הפולקלור בניסיון להסביר תופעות טבע למיניהן, והפיות הצטמצמו בעיקר לעולם האגדות.

ואולם, היו שביקשו להיאחז בפיות וזיהו את דחיקתן עם הניכור והיעלמות התום שאפיינו את התקופה. המצאת המיקרוסקופ קידמה כמובן את המדע, אבל האישור שהיא נתנה לקיומו של עולם זעיר חיזק גם את הכמיהה לפיות ולשאר יצורים פלאיים זעירים. כך שלצד ציבור גדל והולך של משכילים שהיו צמאים לידע ועשו להפצת החידושים המדעיים, שגשגה תרבות של פיות ושל מיסטיקה ודומה שהמסך שהפריד בין שני עולמות אלה נעשה מעט שקוף יותר.

סִפּוּרָן שֶׁל שְתֵּי בְּנוֹת דּוֹד שֶׁהָיוּ שׁוֹבָבוֹת כִּמְעַט כְּמוֹ הָפֵיוֹת, לסרט

ימין: מיקרוסקופ מתוצרת סייברט, אנגליה, 1884, אוסף פרופ‘ יובל גורן, מבשרת־ציון. שמאל: בארץ הפיות: סדרת ציורים מארץ השדונים, איור: ריצ‘רד דויל, שירים: ויליאם אלינגהם, 1875, מוזיאון ישראל, ירושלים: אוסף אגף הנוער

השדון הירוק של דיסני

הדימוי האיקוני ביותר של פיטר פן — הבולט למשל בתחפושות פורים —הוא בלי ספק של הילד השובב הלבוש בבגד ירוק מסרט ההנפשה של דיסני מ־ 1953. דיסני ביקש לממש את חלומו של בארי וטען שבין כל האפשרויות, סרט ההנפשה הוא הסוגה הנכונה לבטא כהלכה את רוחו של פיטר פן, שכן אפשר ליצור בו עולמות דמיוניים ולמוטט גבולות בין חללים. הגרסה של דיסני מציגה אומנם דמות משופצת, כמעט גרסת סלפסטיק של המקור, ובכל זאת רוחו של פיטר פן והנושאים המרכזיים בספר נותרים על כנם. פיטר הוא עדיין רוח סערה, המסרב להתיישר לפי חוקי החברה, דוחה את עולם המבוגרים, מסתייג ממיניות, בז למוסר ומעדיף עולם ביניים דמיוני ולא משתנה, שבו הוא יכול לשחק מלך.

אמנות עיצוב הדמויות והאווירה

בסרטי הנפשה (אנימציה) כמו גם בסוגות אחרות מקובל לגבש לפני הכול את הרעיון שישמש בסיס ליצירה השלמה, ייתן לה את האופי ויתווה את הדרך לאמני ההנפשה. באולפני דיסני הופקדה משימת העיצוב הזאת (concept art) בידי האמנים מארי בלייר  (1978-1911)  ודייוויד הול (1964-1905) שניהם עיצבו גם את “אליס בארץ הפלאות“ ועוד סרטים באולפני דיסני.