מוזיאון ישראל, ירושלים

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.
מידע למבקר

נגישות

למפת הנגישות של המוזיאון
המוזיאון שואף להנגיש את הקמפוס ככל הניתן למבקרים עם מוגבלויות
  • חניות מסומנות לרכב נכים סמוך לכניסה הראשית למוזיאון ולכניסה לביתן דגם ירושלים
  • מערכת שמע לכבדי שמיעה בדלפקי רכישת כרטיסים
  • דלפקי רכישת כרטיסים ודלפקי מידע מותאמים למשתמשים בכיסאות גלגלים
  • הנחה ברכישת כרטיסים לבעלי תעודת נכה
  • הנחה לנכה בכיסא גלגלים (מלווה חינם)
  • כניסה חינם לעיוור ולמלווה
מכלול המוזיאון
  • כניסה למוזיאון ומעברים מותאמים לכיסאות גלגלים
  • כיסאות גלגלים חינם – פרטים בדלפקי המידע
  • מלתחה בביתן הכניסה
  • כיסאות מתקפלים סמוך למעליות
  • רכב הסעה (ל- 4 איש) למתקשים בהליכה במעבר המקורה
  • מעליות (אין מעלית שבת), מעלונים ורמפות בגלריות השונות
  • מסעדות וחנויות המוזיאון נגישות למשתמשים בכיסאות גלגלים
  • מפות נגישות בעברית ובאנגלית – פרטים בדלפקי המידע
  • תאי שירותים מותאמים למשתמשים בכיסאות גלגלים
גן אמנות
* גן האמנות אינו נגיש לבעלי כיסאות גלגלים (יש נקודות תצפית).
רכזת נגישות: דליה לזר, 052-4642080
מנהלת השירות לקהל: סוזי גביזון, 052-4642089
מוקד טלפוני נגיש: 02-6708811
כתובת מייל להתקשרות: info@imj.org.il
מידע למבקר

אירועים לכל אירועי היום

סיורים מודרכים

תערוכות מתחלפות

סיורים מודרכים

בואו נדבר אמנות

מידע למבקר

שעות פתיחה

כניסה חינם לילדים
כניסה חינם לילדים עד גיל 17 בימים שלישי כל השנה (משעה 16:00), בימי בשבת, בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל בקנדה וקרן דויד ואינז מיירס, קליוולנד, אוהיו.
כניסה חינם לחיילים
כניסה חינם לחיילים בשירות חובה והמשרתים שירות לאומי בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל
מידע למבקר

מיקומים

בית טיכו

א'-ה' 12:00 - 20:00
ו' וערבי חג 10:00 - 14:00
​שבת - סגור

רחוב הרב אגן 10
טלפון: 02-6453746
ticho@imj.org.il

מוזיאון רוקפלר

ימים א, ב, ד, ה: 10:00 - 15:00
שבת: 10:00 - 14:00
ימים ג, ו וערבי חג: סגור
רח' סולטן סולימאן 27

טלפון: 02-6282251
fawziib@imj.org.il
מידע למבקר

מפת המוזיאון

מפת המוזיאון
מידע למבקר

כתובת ותחבורה

מוקד טלפוני ומידע כללי:
02-6708811 | info@imj.org.il
כתובת המוזיאון
שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים, מיקוד 9171002
כיצד להגיע למוזיאון
באמצעות GPS | רחוב אברהם גרנות
באמצעות WAZE | מוזיאון ישראל
קווי אוטובוס | קו 7, 9, 14, 35, 66 ומתל אביב, חניון שפירים קו 100
לשאלות ולהבהרות ניתן להתקשר למוקד כל-קו 8787* / 8787
לתכנון נסיעה באוטובוס למוזיאון
למבקרי המוזיאון בלבד חניון וחניה ללא תשלום - מספר מקומות מוגבל. יש להצטייד בכרטיס הכניסה לצורך ביקורת ביציאה.
בית טיכו
ימים א, ב: 17:00-10:00
ימים ג, ד, ה: 10:00-21:00
יום ו וערבי חג: 14:00-10:00
שבת וחגים: סגור
רחוב הרב אגן 10
טלפון: 02-6453746
ticho@imj.org.il
מוזיאון רוקפלר
ימים א, ב, ד, ה: 10:00 - 15:00
שבת: 10:00 - 14:00
ימים ג, ו וערבי חג: סגור
רח' סולטן סולימאן 27
טלפון: 02-6282251
fawziib@imj.org.il
מידע למבקר

מסעדות ובתי קפה

Modern

מודרן

המסעדה המעוצבת בסגנון ראשית המודרניזם צמודה למרפסת המשקיפה על עמק המצלבה ומתאימה גם לאירועים פרטיים ועסקיים. המטבח ירושלמי מודרני ואוסף היין עשיר ואיכותי.
בשרי, הכשר בהשגחת הרבנות הראשית. פתוח: א,ב,ד,ה 11:30 - 17:00; ג 11:30 - 23:00 ארוחות עסקיות בשעות: 12:00 - 17:00 הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון | למנויים ולחברי אגודת הידידים 10% הנחה החנייה חינם, נגיש לנכים טל': 02-6480862 ; פקס : 02-6480863 תיאום אירועים בטל' ; 054-3040279; 054-7788558 054-778-8558; 054-304-0279; events@modern.co.il 
לאתר מסעדת מודרן לחצו
 

Mansfeld

מנספלד, בית קפה חלבי

בתי-הקפה החלביים במוזיאון קרויים על שמו של אל מנספלד, אדריכל המוזיאון הראשון, חתן פרס ישראל. בתפריט קפה איכותי, מאפי הבית, עוגות, כריכים, סלטים ותבשילים. שעות הפתיחה: א,ב,ד,ה 8:00 - 17:00; ג 8:00 - 21:00; ו 8:00 - 14:00 הכשרות בהשגחת רבנות ירושלים. הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון נגיש לנכים. חנייה חינם. מתאים לאירועים פרטיים למנויי המוזיאון ולחברי אגודת הידידים 10% הנחה טל': 02-5636280; פקס: 2-56183990; תיאום אירועים: 054-8847133 לאתר קפה מנספלד לחצו
 

Chic Café

שיק קפה

בית קפה חלבי בכניסה לדגם הבית השני
קפה איכותי ושתייה קרה, כריכים, סלטים, עוגות, גלידות וחטיפים שעות פתיחה: א,ב,ד,ה 08:00 - 17:00 ; ג 08:00 - 19:00 ; ו 08:00 - 14:30 10% הנחה למנויי המוזיאון ולחברי אגודת הידידים הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון נגיש לנכים, החנייה חינם טל. 02-6332555 yossi.stark@gmail.com
 

Anna

מסעדת אנה, אוכל איטלקי

בבית טיכו
רחוב הרב אגן, 10
שעות פתיחה: א' - ה' 09:00 - 23:00 ; ו' 09:00 – 15:00
חלבי, הכשר רבנות ירושלים
Tel: 02 543-4144 
host@annarest.co.il

מידע למבקר

שירות לקהל

מידע למבקר
מוקד טלפוני ומידע כללי: 02-6708811, info@imj.org.il
שירותי מלתחה
מלתחה בביתן הכניסה
כיסאות מתקפלים בקצה המעבר המקורה סמוך למעליות
כיסאות גלגלים ונגישות
כיסאות גלגלים בביתן הכניסה, לפרטים נא לפנות לדלפק המודיעין.
רוב מוזיאון ישראל נגיש לכיסאות גלגלים.
למפת הנגישות של קמפוס המוזיאון
חניה
למבקרי המוזיאון בלבד, חניה ללא תשלום - מספר מקומות מוגבל. יש להצטייד בכרטיס הכניסה לצורך ביקורת ביציאה. חניה לנכים. ברחבת הכניסה למוזיאון מתקני חניה ייעודיים לאופניים
מדריך קולי לתערוכות ולתצוגות הקבע כלול במחיר הכרטיס
להיכל הספר, לדגם ירושלים בימי הבית השני, לגן הפסלים ולתערוכות. המדריך במבחר שפות, והוא מותאם גם לכבדי שמיעה.

כללי התנהגות בשטח המוזיאון
• הצילום בשטח המוזיאון מותר לשימוש אישי בלבד, לא מסחרי ולא לפרסום.
• חל איסור מוחלט לצלם בהיכל הספר.
• חל איסור מוחלט על השימוש בחצובות, פלאש, או ציוד תאורה אחר בכל שטח המוזיאון.
• חל איסור מוחלט על שימוש במוט סלפי בגלריות המוזיאון, בתערוכות מתחלפות ובתצוגות הקבע. ניתן להשתמש במוט כזה בגן האמנות ובדגם ירושלים.
• חל איסור מוחלט להשתמש במדונה (מיקרופון ורמקול) להדרכות בגלריות.
• חל איסור על כניסה למוזיאון עם נשק ארוך.
• אין לדבר בטלפון נייד, לאכול ולשתות באולמות התצוגה.
• אין כניסה עם תיק (מעל גודל A4) לאולמות התצוגה
• אין לעלות בדרגנועים עם עגלות ילדים.


מידע למבקר

חנויות המוזיאון

צאו לקניות »

שעות פתיחה - במקביל לשעות פעילות המוזיאון
פנו אלינו בטלפון- 02-6708883 או בדוא"ל- shop@imj.org.il

להמשיך את חווית המוזיאון גם בבית

כולם קונים מתנות, אבל רק בחנויות מוזיאון ישראל לכל מתנה יש סיפור, וכל סיפור מגלה לנו עולמות חדשים ומרתקים.

בחנויות המוזיאון תוכלו למצוא מגוון עשיר של מוצרים שונים שהופקו ויוצרו בהשראת האוסף האדיר, העשיר והמיוחד המוצג במוזיאון הן בתצוגות הקבע הן בתערוכות המתחלפות, אנו מזמינים אתכם לבוא ולגלות את הסיפור מאחורי המוצרים השונים שהופקו במיוחד כדי שכל אחד יוכל להמשיך ולהרגיש את המוזיאון. ניתן למצוא מוצרים בהשראת המגילות הגנוזות המוצגות בהיכל הספר, פסל האהבה הממוקם בגן האמנות, מגוון מוצרי יודאיקה כגון מזוזות, חנוכיות, כוסות קידוש, פמוטים ועוד, מוצרים מתערוכות בעבר ובהווה של המוזיאון הורדוס, צבע פראי, שפת הבגד, קיצור תולדות האנושות ועוד. בנוסף חנויות המוזיאון מציעות מגוון רחב של פריטים נבחרים החל ממוצרי ילדים דרך מוצרים ייחודיים הנמכרים רק בחנות המוזיאון מוצרי מעצבים מובילים בעולם ובארץ ועד לתכשיטים.

אנו בחנויות המוזיאון שמים דגש באיכות המוצרים הנמכרים בחנויות המוזיאון, אנו מקפידים כי כל המוצרים הנמכרים בחנות בין אם הם מוצרים שפותחו בהשראת תצוגות הקבע והתצוגות המתחלפות, ובין אם הם מוצרים אחרים, יהיו באיכות ובטיב מן הגבוהים ביותר.

מוצרים נבחרים שלנו נמכרים במוזיאונים ברחבי העולם ובארץ.

במוזיאון ישנן שלוש חנויות הממוקמות בכניסה לדגם בית שני, בשדרה המרכזית של המוזיאון צמוד לתערוכת קיצור תולדות האנושות. בכניסה למוזיאון סמוך לביתן הכניסה שם ניתן ליהנות מחנות גדולה, מרכזית ומרווחת עם מגוון רחב של מוצרים ייחודיים שיאפשרו לכם לקחת מזכרת הביתה מהביקור במוזיאון שתלווה אתכם במשך זמן רב.

הכניסה לחנות המרכזית אינה כרוכה בתשלום
היא איננה מחייבת רכישת כרטיס כניסה למוזיאון וחנייה חינם

חברת מוצרי מוזיאון ישראל היא החברה המסחרית של מוזיאון ישראל, והיא מחזיקה בשלוש חנויות בשטח המוזיאון. החברה היא בעלת הזכויות הבלעדית להפקת מוצרים עבור מוזיאון ישראל בהשראת אוסף הפריטים הייחודי של המוזיאון והתערוכות המתחלפות. החברה שמה לה למטרה לקדם ולשתף אוכלוסיות מוחלשות הן בצוות עובדיה הן בהפקה ובפיתוח של מוצרים בשיתוף עם עמותות שונות ומשרד הכלכלה.

למנויי המוזיאון

הטבות והנחות מיוחדות, ובנוסף 10% הנחה נוספת על כל המוצרים

מידע למבקר

מנויים

הצטרפו
למחירי מנוי שנתי
לרכישת מנוי
פעילויות מיוחדות למנויים
עקבו באמצעות עמוד המנויים והתעדכנו בהטבות החדשות, קראו על ביקורי טרום-פתיחה למנויים בלבד בתערוכות הנפתחות, על ההרצאות למנויים והסיורים המוצעים במוזיאון או באתרים ומוסדות תרבות מרתקים אחרים.
מנוי למוזיאון ישראל: מתנה שאוהבים לקבל
רכשו מנוי ליקיריכם וקבלו חודש נוסף חינם למנוי שברשותכם. טל: 02-6708855
מידע למבקר

כרטיסים

לרכישת כרטיסים

מחירים והנחות

בוגר  54 ₪ 
סטודנט 39 ₪ 
ילד בן 17-5 27 ₪ 
אזרח ותיק - תושב ישראל (בהצגת תעודה), אין אפשרות לרכוש כרטיס דרך האתר 27 ₪ 
אזרח ותיק - תושב חוץ (בהצגת תעודה), אין אפשרות לרכוש כרטיס דרך האתר 39 ₪ 
בעל תעודת נכה 27 ₪ 
ביקור חוזר בתוך 3 חודשים (אין כפל הנחות) 27 ₪ 
לבעלי כרטיס לאומי-קארד 1 + 1 בהזמנה מראש באתר לאומי קארד (אין כפל הנחות)  
בימים שלישי ושבת הכניסה לילדים עד גיל 17 חינם
(לא כולל קבוצות ולא כולל הצגות וסדנאות)
חינם
חיילים בשירות חובה והמשרתים שירות לאומי
בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל
חינם
שימו לב, כרטיס הכניסה למוזיאון ישראל תקף שנתיים מרגע הרכישה

בחודש אוגוסט כניסה לילדים חינם

פאן

פאן השולט בעדרים וטובח חיות הטרף

בפסל זה של פאן מהאקרופוליס שבאתונה נראה האל עוטה גלימה להגנה מפני הקור ובידו חליל ‘סירינקס‘. לעיתים קרובות תואר פאן כרועה דרוך, מוביל את בעלי־החיים שתחת חסותו משדות מרעה הקיץ אל שדות החורף, תמיד בדאגה לפוריותם ולרווחתם. לצד העדינות והחמלה שאפיינו אותו הוא נודע גם כצייד, “טובח החיות“, המזהה את הטרף בעין הנץ שלו. יתרה מכך, היה ביכולתו לזרוע פאניקה בקרב בני־אדם ובעלי־חיים כאחד, ולהפוך כך נשמות רכות ליצורים פרועים ופראיים.

צילום הצבה
פאן הרועה עטוף גלימה (‘הימטיון‘) מפני הקור העז ובידו ‘סירינקס‘, אתונה, התקופה הרומית, שיש, המוזיאון הארכאולוגי הלאומי, אתונה, המשרד ההלני לתרבות ולספורט, צילום: אלי פוזנר

פאן, המחלל המהולל

פאן נראה כאן ישוב על סלע, בידו חליל ולרגליו מטה מעוקל ומסוקס המשמש לציד ארנבות. החלילן המיומן חובב הריקודים תואר לעיתים קרובות מנגן מוזיקה קלילה ומחולל עם הנימפות או עם פמלייתו הרועשת והשתויה של אל היין דיוניסוס. מתנותיו הגדולות לאנושות היו צחוק בריא והומור טוב — אלה, לצד חיוניותו המינית, הבטיחו את פוריות השדות והעדרים. לא רק עם מוזיקה זוהה פאן; הוא היה גם אדונם של קולות הטבע — הדי הגבעות, המיית הרוח ושאגת חיות הטרף.

פאן ישוב על סלע, מחלל בחליל רועים ואשכול ענבים בימינו, העתק רומי לפסל יווני, רומא, המאה ה־2 לספירה, שיש, מוזיאון הלובר, המחלקה לעתיקות יווניות, אטרוסקיות ורומיות

מאל־תיש לעלם חן

במראהו של פאן התחוללו עם הזמן תמורות של ממש. בייצוגיו המוקדמים, מן המאה ה־6 עד ה־5 לפני הספירה, הוא תואר כתיש המהלך על רגליו האחוריות, מחלל ומחולל בעליצות, לעיתים באיבר מין זקור. הדימוי הזה הלך ונמוג ואט־אט קיבל פאן מאפיינים אנושיים. מאז המאה ה־4 לפני הספירה שלטו שני ייצוגים עיקריים של פאן: גבר גס למראה בעל זקן, קרניים, זנב ופרסות שסועות; ואל צעיר ויפה־תואר שהווייתו החייתית מצטמצמת לזוג קרניים זעירות, אוזניים מחודדות וזנב מוצנע. מעניין שבעקבות עליית הנצרות, התקבע הייצוג המוקדם יותר והיה לאב־טיפוס של השטן.

פאן בהסבה, המאה ה־3 עד ה־2 לפני הספירה, טרקוטה המוזיאון הימי הלאומי, חיפה

האל הפראי של הטבע התעדן

התיאור הנערי הזה של פאן ממחיש את ההתפתחות מאל־תיש פראי של הטבע לאל מתורבת של העיר, תהליך ששיאו היה במאה ה־3 עד למאה ה־1 לפני הספירה. מה שנותר מהחייתיות שבו הצטמצם לזוג קרניים קטנות, שקשה להבחין בהן בסבך התלתלים הרכים המעטרים את מצחו. האל האימתני, הפראי, המרוחק והיצרי של התקופה הארכאית והקלסית נעלם. תחתיו הופיע באמנות ובספרות מאז התקופה ההלניסטית אל נדיב, שהקשר שלו אל מרחבי הטבע מעודן ונגיש יותר, אדון של נוף קסום, שהרים ויערות מתמזגים בו עם שירת נימפות קלות רגליים ועם מנגינות שמפיק חלילו.

צילום הצבה. פאן במופעו כעלם מעודן, אפולוניה פונטיקה (היום בולגריה) או קיזיקה (היום טורקיה) | 306 – 64 לפני הספירה, ברונזה יצוקה, מוזיאון הלובר, המחלקה לעתיקות יווניות, אטרוסקיות ורומיות, צילום: אלי פוזנר

פולחן פאן: ממרחבי ארקדיה למטרופולין הסואן

המקורות העתיקים ראו כולם בארקדיה את ערש הולדתו של פאן. ארץ הררית ולא־נגישה זו השוכנת בחצי האי פֶּלוֹפּוֹנְסוֹס היתה אפופה בתקופה הקלסית הילה מיתית כמעט, של אזור פראי שהתגוררו בו כפריים עניים שעיבדו את הקרקע הקשה והחרבה; עדרי העיזים והסוסים היו להם מקור פרנסה, ועליהם היתה גאוותם. במאה ה־5 לפני הספירה יצא הפולחן לפאן את גבולות ארקדיה, הגיע לתחומה של אתונה וממנה התפשט לעולם היווני כולו ומעבר לו. פאן היה חביב על הכפריים העניים ועל העירוניים האמידים כאחד. הפולחן הציבורי לפאן נערך במועדים קבועים, ניהלו אותו נושאי משרות רמות והיו בו תהלוכות שהובילו אל מערות טבעיות או אל מקדשים שנבנו ביערות, על־פי־רוב בפאתי העיר. בטקס נהגו להקריב עז ולסעוד יחדיו והוא נחתם בליל שימורים של התהוללות ושתייה לשוכרה. הפנייה אל פאן נעשתה באמצעות חיוך, צחוק הגון, מחיאת כף או ריקוד.

חורש ים-תיכוני. צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים, לורה לכמן

המערה הקדושה

תבליט זה עיטר סרקופג, ארון קבורה — מוצג בו האל פאן במערה ומולו כנראה אל היין דיוניסוס, מנגן בחליל. הפולחן המוקדם לפאן היה מקובל רק במחוזות ארקדיה, וכמו לאלים אחרים הוא התרחש במקדשים שמוקמו בארמונות, בבתי־שער, באיצטדיונים, בגימנסיונים ובמרחצאות. דווקא כשיצא הפולחן מתחומי ארקדיה לבשו החללים שהוקדשו לפאן צורה של מערה טבעית והוקמו באופן סמלי הרחק מהמרכז הסואן. דומה אפוא שכאשר יצא האל פאן את גבולות מולדתו המיתית, נותרה המערה לייצג את המושג ארקדיה, על האידיליה והפסטורליה שנקשרו בו.

פאן ודיוניסוס על שבר סרקופג, אשקלון,  המאה ה־1 עד ה־3 לספירה בקירוב, שיש, רשות העתיקות

הפולחן לפאן בבניאס

אחד המקדשים לפאן באזורנו היה בבניאס שלרגלי החרמון. הוא נקרא “פאניון“ ושימש את האוכלוסייה הפגאנית בעיר ובסביבותיה מאז המאה ה־3 לפני הספירה ועד למאה ה־5 לספירה. כשהחל שם הפולחן לפאן הוא היה מרוחק מכל ריכוז אוכלוסין. בליבו היתה מערה טבעית גדולה, תחתיה נובע מעיין שהופך לאחד ממקורות הירדן. כתבים עתיקים מלמדים אך מעט על האתר או על הפולחן שהיה נהוג בו, ויוצא מכלל זה אוסֶבּיוּס, שהיה במאה ה־4 הארכיבישוף של קיסריה. הוא מזכיר בספרו “תולדות הכנסייה“ טקס חגיגי שבמהלכו הושלכה עז חיה אל תוך המערה ושם, על־פי האמונה, נעלמה באורח פלא בזכות כוחו של האל. חפירות ארכאולוגיות באתר חשפו ראיות לטקסים נוספים, בעיקר משתאות והעלאת מנחות פשוטות. עם הזמן צמחה עיר סביב המקדש והוא התרחב והיה למקום פולחן משולב לאלים אחרים דוגמת זאוס, הרמס ונמסיס, לנימפות אֶכּוֹ ומאיה ואפילו לקיסר אוגוסטוס.

שחזור מאויר של מתחם הפולחן בבניאס, שלום קוולר

“פאן היקר“

נוסף על הפולחן הציבורי לפאן, שכלליו היו ברורים והוא התקיים על־פי־רוב במועדים קבועים, היתה גם סגידה של יחידים אם רבץ דבר מה על ליבם, כשביקשו נחמה, עצה או עזרה. הם נהגו אז לפנות אליו בקריאה “פאן היקר“, העלו קרבנות, ערכו משתה בהשתתפות חברים או משפחה והציעו מנחות צנועות — פסלונים או לוחות הקדשה המתארים את פאן ואת הנימפות ואפילו כלי בישול, כלי אוכל ומנורות שמן.

כלי בישול, כלי הגשה ונרות ששימשו במשתאות לכבוד פאן, בניאס, המאה ה־2 עד ה־4 לספירה, חרס וזכוכית, רשות העתיקות

פאן ופמליית דיוניסוס

באמנות ובמיתולוגיה של יוון העתיקה נמנה פאן לעיתים קרובות עם פמלייתו הפרועה ומשולחת הרסן של דיוניסוס, אל היין והפוריות של עולם החקלאות ופטרון אמנויות הבמה. מכל בני הלוויה של דיוניסוס, רק פאן הגיע למדרגת אל, והוא גם בן־הכלאיים היחיד בתרבות היוונית שזכה למעמד רם שכזה. כמו פאן גם דיוניסוס גילם ניגודים קיצוניים: אהבה וחמלה מול אכזריות והרסנות; השרה שלווה ועליצות ומנגד זרע כאוס ושיגעון. הפולחן לאל היין נשא אופי של אורגיה, הוא היה גדוש מוזיקה, שתייה והוללות ונועד לספק שחרור מעול היומיום ומגבולות החברה. עוד בני לוויה של דיוניסוס היו סילֶנוּס, חצי־אדם חצי־תיש ישיש, שהדריך את דיוניסוס בצעירותו; סָטירים, בני־כלאיים שמזוהים באמצעות קרני תיש, זנבות ופרסות של סוסים; ומינאדות, בנות־תמותה שהיו כרוכות אחרי דיוניסוס.

ימין: דיוניסוס, אל היין ופוריות האדמה, בית־שאן, המאה ה־2 לספירה, שיש, רשות העתיקות. שמאל: סָטיר מרקד, קיסריה, המאה ה־2 לספירה, שיש, רשות העתיקות

המיתוס של פאן וסירינקס

פאן נראה כאן כשהוא רכוב על תיש, בידו מקל יידוי לציד ארנבות והוא מנגן בחלילו (‘סירינקס‘). אף שהצלילים שהפיק כלי הנגינה היו מרגיעים ומרוממי רוח והיה בכוחם להפרות את העדרים ולהרגיע את בעלי־החיים, סיפורו עצוב ואלים. סירינקס היתה נימפה צעירה, צנועה ותמה וכמו רבות לפניה סירבה לחיזוריו של פאן. בניסיון למלטהּ מעגבים אלימים הפכו אותה אחיותיה הנימפות הרחומות לקנה חלול. כשחלפה אנחתו המתוסכלת של פאן על פני הקנים הם הפיקו צליל קינה יפהפה, וכך הם היו לחלילו.

פאן רכוב על תיש ומחלל ב‘סירינקס‘, שבר פרסקו, בוסקוטרקסה, דרום איטליה, 50–45  לספירה, טיח וצבען, מוזיאון  ארצות המקרא, ירושלים, באדיבות קרן אלי ובתיה בורובסקי

נימפות הנהר

נימפות היו יצורים מיתולוגיים שנחשבו רוחות של יערות, של מקורות מים ושל הטבע בכלל. בדרך־כלל הן לבשו דמות של נערה טובת מראה ונודעו באהבתן למוזיקה ולריקוד ובכוחן לתת השראה לנבואה ולשירה. נימפה זו עומדת ופלג גופה העליון חשוף. על השמלה והגלימה שמכסות את גופה מהמותן ומטה עדיין ניכרות שאריות צבע. הפסל שימש מזרקה, וידי הנימפה, שלא שרדו, החזיקו לפנים קונכייה, וממנה זרמו מים.

פסל מזרקה בדמות נימפה, בית־שאן, המאה ה־2 לספירה, שיש, רשות העתיקות