נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.
מידע למבקר

נגישות

למפת הנגישות של המוזיאון
המוזיאון שואף להנגיש את הקמפוס ככל הניתן למבקרים עם מוגבלויות
  • חניות מסומנות לרכב נכים סמוך לכניסה הראשית למוזיאון ולכניסה לביתן דגם ירושלים
  • מערכת שמע לכבדי שמיעה בדלפקי רכישת כרטיסים
  • דלפקי רכישת כרטיסים ודלפקי מידע מותאמים למשתמשים בכיסאות גלגלים
  • הנחה ברכישת כרטיסים לבעלי תעודת נכה
  • הנחה לנכה בכיסא גלגלים (מלווה חינם)
  • כניסה חינם לעיוור ולמלווה
מכלול המוזיאון
  • כניסה למוזיאון ומעברים מותאמים לכיסאות גלגלים
  • כיסאות גלגלים חינם – פרטים בדלפקי המידע
  • מלתחה בביתן הכניסה
  • כיסאות מתקפלים סמוך למעליות
  • רכב הסעה (ל- 4 איש) למתקשים בהליכה במעבר המקורה
  • מעליות (אין מעלית שבת), מעלונים ורמפות בגלריות השונות
  • מסעדות וחנויות המוזיאון נגישות למשתמשים בכיסאות גלגלים
  • מפות נגישות בעברית ובאנגלית – פרטים בדלפקי המידע
  • תאי שירותים מותאמים למשתמשים בכיסאות גלגלים
גן אמנות
* גן האמנות אינו נגיש לבעלי כיסאות גלגלים (יש נקודות תצפית).
רכזת נגישות: דליה לזר, 052-4642080
מנהלת השירות לקהל: סוזי גביזון, 052-4642089
מוקד טלפוני נגיש: 02-6708811
כתובת מייל להתקשרות: info@imj.org.il
מידע למבקר

אירועים לכל אירועי היום

סיורים מודרכים

יוליאן רוזפלדט

שיחי גלריה

ההלך והדרך
באנגלית

סיורים מודרכים

אמנות ישראלית ותערוכת אריה ארוך

סיורים מודרכים

מאוצרות המוזיאון

אירועים מיוחדים

מתלכדים

מידע למבקר

שעות פתיחה

כניסה חינם לילדים
כניסה חינם לילדים עד גיל 17 בימים שלישי כל השנה (משעה 16:00), בימי בשבת, בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל בקנדה וקרן דויד ואינז מיירס, קליוולנד, אוהיו.
כניסה חינם לחיילים
כניסה חינם לחיילים בשירות חובה והמשרתים שירות לאומי בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל
מידע למבקר

מיקומים

בית טיכו

א'-ה' 12:00 - 20:00
ו' וערבי חג 10:00 - 14:00
​שבת - סגור

רחוב הרב אגן 10
טלפון: 02-6453746
ticho@imj.org.il

מוזיאון רוקפלר

ימים א, ב, ד, ה: 10:00 - 15:00
שבת: 10:00 - 14:00
ימים ג, ו וערבי חג: סגור
רח' סולטן סולימאן 27

טלפון: 02-6282251
fawziib@imj.org.il
מידע למבקר

מפת המוזיאון

מפת המוזיאון
מידע למבקר

כתובת ותחבורה

מוקד טלפוני ומידע כללי:
02-6708811 | info@imj.org.il
כתובת המוזיאון
שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים, מיקוד 9171002
כיצד להגיע למוזיאון
באמצעות GPS | רחוב אברהם גרנות
באמצעות WAZE | מוזיאון ישראל
קווי אוטובוס | קו 7, 9, 14, 35, 66 ומתל אביב, חניון שפירים קו 100
לשאלות ולהבהרות ניתן להתקשר למוקד כל-קו 8787* / 8787
לתכנון נסיעה באוטובוס למוזיאון
למבקרי המוזיאון בלבד חניון וחניה ללא תשלום - מספר מקומות מוגבל. יש להצטייד בכרטיס הכניסה לצורך ביקורת ביציאה.
בית טיכו
ימים א, ב: 17:00-10:00
ימים ג, ד, ה: 10:00-21:00
יום ו וערבי חג: 14:00-10:00
שבת וחגים: סגור
רחוב הרב אגן 10
טלפון: 02-6453746
ticho@imj.org.il
מוזיאון רוקפלר
ימים א, ב, ד, ה: 10:00 - 15:00
שבת: 10:00 - 14:00
ימים ג, ו וערבי חג: סגור
רח' סולטן סולימאן 27
טלפון: 02-6282251
fawziib@imj.org.il
מידע למבקר

מסעדות ובתי קפה

Modern

מודרן

המסעדה המעוצבת בסגנון ראשית המודרניזם צמודה למרפסת המשקיפה על עמק המצלבה ומתאימה גם לאירועים פרטיים ועסקיים. המטבח ירושלמי מודרני ואוסף היין עשיר ואיכותי.
בשרי, הכשר בהשגחת הרבנות הראשית. פתוח: א,ב,ד,ה 11:30 - 17:00; ג 11:30 - 23:00 ארוחות עסקיות בשעות: 12:00 - 17:00 הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון | למנויים ולחברי אגודת הידידים 10% הנחה החנייה חינם, נגיש לנכים טל': 02-6480862 ; פקס : 02-6480863 תיאום אירועים בטל' ; 054-3040279; 054-7788558 054-778-8558; 054-304-0279; events@modern.co.il 
לאתר מסעדת מודרן לחצו
 

Mansfeld

מנספלד, בית קפה חלבי

בתי-הקפה החלביים במוזיאון קרויים על שמו של אל מנספלד, אדריכל המוזיאון הראשון, חתן פרס ישראל. בתפריט קפה איכותי, מאפי הבית, עוגות, כריכים, סלטים ותבשילים. שעות הפתיחה: א,ב,ד,ה 8:00 - 17:00; ג 8:00 - 21:00; ו 8:00 - 14:00 הכשרות בהשגחת רבנות ירושלים. הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון נגיש לנכים. חנייה חינם. מתאים לאירועים פרטיים למנויי המוזיאון ולחברי אגודת הידידים 10% הנחה טל': 02-5636280; פקס: 2-56183990; תיאום אירועים: 054-8847133 לאתר קפה מנספלד לחצו
 

Chic Café

שיק קפה

בית קפה חלבי בכניסה לדגם הבית השני
קפה איכותי ושתייה קרה, כריכים, סלטים, עוגות, גלידות וחטיפים שעות פתיחה: א,ב,ד,ה 08:00 - 17:00 ; ג 08:00 - 19:00 ; ו 08:00 - 14:30 10% הנחה למנויי המוזיאון ולחברי אגודת הידידים הכניסה אינה כרוכה בקניית כרטיס למוזיאון נגיש לנכים, החנייה חינם טל. 02-6332555 yossi.stark@gmail.com
 

Anna

מסעדת אנה, אוכל איטלקי

בבית טיכו
רחוב הרב אגן, 10
שעות פתיחה: א' - ה' 09:00 - 23:00 ; ו' 09:00 – 15:00
חלבי, הכשר רבנות ירושלים
Tel: 02 543-4144 
host@annarest.co.il

מידע למבקר

שירות לקהל

מידע למבקר
מוקד טלפוני ומידע כללי: 02-6708811, info@imj.org.il
שירותי מלתחה
מלתחה בביתן הכניסה
כיסאות מתקפלים בקצה המעבר המקורה סמוך למעליות
כיסאות גלגלים ונגישות
כיסאות גלגלים בביתן הכניסה, לפרטים נא לפנות לדלפק המודיעין.
רוב מוזיאון ישראל נגיש לכיסאות גלגלים.
למפת הנגישות של קמפוס המוזיאון
חניה
למבקרי המוזיאון בלבד, חניה ללא תשלום - מספר מקומות מוגבל. יש להצטייד בכרטיס הכניסה לצורך ביקורת ביציאה. חניה לנכים. ברחבת הכניסה למוזיאון מתקני חניה ייעודיים לאופניים
מדריך קולי לתערוכות ולתצוגות הקבע כלול במחיר הכרטיס
להיכל הספר, לדגם ירושלים בימי הבית השני, לגן הפסלים ולתערוכות. המדריך במבחר שפות, והוא מותאם גם לכבדי שמיעה.

כללי התנהגות בשטח המוזיאון
• הצילום בשטח המוזיאון מותר לשימוש אישי בלבד, לא מסחרי ולא לפרסום.
• חל איסור מוחלט לצלם בהיכל הספר.
• חל איסור מוחלט על השימוש בחצובות, פלאש, או ציוד תאורה אחר בכל שטח המוזיאון.
• חל איסור מוחלט על שימוש במוט סלפי בגלריות המוזיאון, בתערוכות מתחלפות ובתצוגות הקבע. ניתן להשתמש במוט כזה בגן האמנות ובדגם ירושלים.
• חל איסור מוחלט להשתמש במדונה (מיקרופון ורמקול) להדרכות בגלריות.
• חל איסור על כניסה למוזיאון עם נשק ארוך.
• אין לדבר בטלפון נייד, לאכול ולשתות באולמות התצוגה.
• אין כניסה עם תיק (מעל גודל A4) לאולמות התצוגה
• אין לעלות בדרגנועים עם עגלות ילדים.


מידע למבקר

חנויות המוזיאון

צאו לקניות »

שעות פתיחה - במקביל לשעות פעילות המוזיאון
פנו אלינו בטלפון- 02-6708883 או בדוא"ל- shop@imj.org.il

להמשיך את חווית המוזיאון גם בבית

כולם קונים מתנות, אבל רק בחנויות מוזיאון ישראל לכל מתנה יש סיפור, וכל סיפור מגלה לנו עולמות חדשים ומרתקים.

בחנויות המוזיאון תוכלו למצוא מגוון עשיר של מוצרים שונים שהופקו ויוצרו בהשראת האוסף האדיר, העשיר והמיוחד המוצג במוזיאון הן בתצוגות הקבע הן בתערוכות המתחלפות, אנו מזמינים אתכם לבוא ולגלות את הסיפור מאחורי המוצרים השונים שהופקו במיוחד כדי שכל אחד יוכל להמשיך ולהרגיש את המוזיאון. ניתן למצוא מוצרים בהשראת המגילות הגנוזות המוצגות בהיכל הספר, פסל האהבה הממוקם בגן האמנות, מגוון מוצרי יודאיקה כגון מזוזות, חנוכיות, כוסות קידוש, פמוטים ועוד, מוצרים מתערוכות בעבר ובהווה של המוזיאון הורדוס, צבע פראי, שפת הבגד, קיצור תולדות האנושות ועוד. בנוסף חנויות המוזיאון מציעות מגוון רחב של פריטים נבחרים החל ממוצרי ילדים דרך מוצרים ייחודיים הנמכרים רק בחנות המוזיאון מוצרי מעצבים מובילים בעולם ובארץ ועד לתכשיטים.

אנו בחנויות המוזיאון שמים דגש באיכות המוצרים הנמכרים בחנויות המוזיאון, אנו מקפידים כי כל המוצרים הנמכרים בחנות בין אם הם מוצרים שפותחו בהשראת תצוגות הקבע והתצוגות המתחלפות, ובין אם הם מוצרים אחרים, יהיו באיכות ובטיב מן הגבוהים ביותר.

מוצרים נבחרים שלנו נמכרים במוזיאונים ברחבי העולם ובארץ.

במוזיאון ישנן שלוש חנויות הממוקמות בכניסה לדגם בית שני, בשדרה המרכזית של המוזיאון צמוד לתערוכת קיצור תולדות האנושות. בכניסה למוזיאון סמוך לביתן הכניסה שם ניתן ליהנות מחנות גדולה, מרכזית ומרווחת עם מגוון רחב של מוצרים ייחודיים שיאפשרו לכם לקחת מזכרת הביתה מהביקור במוזיאון שתלווה אתכם במשך זמן רב.

הכניסה לחנות המרכזית אינה כרוכה בתשלום
היא איננה מחייבת רכישת כרטיס כניסה למוזיאון וחנייה חינם

חברת מוצרי מוזיאון ישראל היא החברה המסחרית של מוזיאון ישראל, והיא מחזיקה בשלוש חנויות בשטח המוזיאון. החברה היא בעלת הזכויות הבלעדית להפקת מוצרים עבור מוזיאון ישראל בהשראת אוסף הפריטים הייחודי של המוזיאון והתערוכות המתחלפות. החברה שמה לה למטרה לקדם ולשתף אוכלוסיות מוחלשות הן בצוות עובדיה הן בהפקה ובפיתוח של מוצרים בשיתוף עם עמותות שונות ומשרד הכלכלה.

למנויי המוזיאון

הטבות והנחות מיוחדות, ובנוסף 10% הנחה נוספת על כל המוצרים

מידע למבקר

מנויים

הצטרפו
למחירי מנוי שנתי
לרכישת מנוי
פעילויות מיוחדות למנויים
עקבו באמצעות עמוד המנויים והתעדכנו בהטבות החדשות, קראו על ביקורי טרום-פתיחה למנויים בלבד בתערוכות הנפתחות, על ההרצאות למנויים והסיורים המוצעים במוזיאון או באתרים ומוסדות תרבות מרתקים אחרים.
מנוי למוזיאון ישראל: מתנה שאוהבים לקבל
רכשו מנוי ליקיריכם וקבלו חודש נוסף חינם למנוי שברשותכם. טל: 02-6708855
מידע למבקר

כרטיסים

לרכישת כרטיסים

מחירים והנחות

בוגר  54 ₪ 
סטודנט 39 ₪ 
ילד בן 17-5 27 ₪ 
אזרח ותיק - תושב ישראל (בהצגת תעודה), אין אפשרות לרכוש כרטיס דרך האתר 27 ₪ 
אזרח ותיק - תושב חוץ (בהצגת תעודה), אין אפשרות לרכוש כרטיס דרך האתר 39 ₪ 
בעל תעודת נכה 27 ₪ 
ביקור חוזר בתוך 3 חודשים (אין כפל הנחות) 27 ₪ 
לבעלי כרטיס לאומי-קארד 1 + 1 בהזמנה מראש באתר לאומי קארד (אין כפל הנחות)  
בימים שלישי ושבת הכניסה לילדים עד גיל 17 חינם
(לא כולל קבוצות ולא כולל הצגות וסדנאות)
חינם
חיילים בשירות חובה והמשרתים שירות לאומי
בנדיבות ידידי מוזיאון ישראל
חינם
שימו לב, כרטיס הכניסה למוזיאון ישראל תקף שנתיים מרגע הרכישה

בחודש אוגוסט כניסה לילדים חינם

הודעות לעיתונות 2019

 


תערוכה חדשה במוזיאון ישראל תציג לראשונה דפים שלא פורסמו מיומנו של אילן רמון

"טייסי החלל הראשונים": שרידי יומנו של אילן רמון יוצגו צד מגילת חנוך מקומראן

קווי הדמיון בין יומנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, לבין כתבי חנוך המתארים את מסעותיו במרחב הקוסמי של מי שמכונה ה"אסטרונאוט הראשון של האנושות", הובילו את מוזיאון ישראל בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית, לתערוכה מהפנטת המציגה דפים מיומנו של רמון שמעולם לא פורסמו, לצד שרידי ספר חנוך שנמצאו בין המגילות הגנוזות. דפי היומן שיוצגו שרדו את התפוצצות הקולומביה בטמפ' של 5,000 מעלות, מעטפת קור של מינוס  50 מעלות ונפילה חופשית של 70 ק"מ לאדמה, עד שאותרו כחודשיים לאחר ההתרסקות. בתערוכה "חי בחלל" שתיפתח בחודש מאי הקרוב יוצג גם ספר תורה זעיר התואם את ספר התורה שלקח עמו אילן רמון לחלל ושרונה אלמנתו גילתה במקרה בארצות-הברית.

"חי בחלל": יומן אילן רמון ומגילת חנוך מקמראן
פתיחה 21 במאי, אוצרים: ד"ר אדולפו רויטמן, חגית מעוז, מיכאל מגן

עבודת שימור ופיענוח משותפת למז"פ המשטרתי ולמוזיאון ישראל הביאה לשחזור חלקים נכבדים מיומנו של אילן רמון ששרדו מאסון המעבורת קולומביה ויוצגו בתערוכה "חי בחלל" שתיפתח בחודש מאי הקרוב במוזיאון ישראל. התערוכה נולדה ביוזמת רונה רמון שביקשה להציג את דפי היומן לקהל הרחב.

לדברי פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "דפי היומן ששרדו ומגילת חנוך מלפני כאלפיים שנה מאפשרים חיבור נדיר בין העבר לבין ההווה. המפגש עם כתבי-יד כל כך מרגשים והאפשרות של כל אחד ואחת להתבונן בהם באופן בלתי אמצעי, הופכת את התערוכה "חי בחלל" לחוויה עוצמתית ויוצאת דופן. צר לי שרונה שביקשה להציג את היומן במוזיאון ישראל, לא זכתה לראות במימוש התערוכה ואני שמח שיש בידינו להכיר לה תודה בדרך הזו".

התערוכה "חי בחלל" קושרת בין מגילת חנוך שנמצאה בין המגילות הגנוזות לבין דפי יומנו של רמון ומחברת יחד לראשונה את "שני טייסי החלל הראשונים" המספרים בגוף ראשון על החוויות שחוו בסיורם במרחב הקוסמי, האחד בשחר ההיסטוריה והאחר בעידן המודרני:

"זה מדהים, לראות את ההילה[ה    רה אור] כאילו עוד כדור עוטף את כדור הארץ וכמה שהיא דקה! ואז אחרי חצי שעה מגיעה הזריחה. האטמוספירה מקבלת גוון כחלחל יפהפה. ובבת אחת עוברים מחושך כמעט מוחלט לאור חזק ובוהק של השמש". (אילן רמון)

"והמראה נראה אלי ככה הנה במראה עבים קראוני וערפל בקשני ומהלך הכוכבים והמאורות הריצוני ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל-השמים" (חנוך א' [נוסח אתיופי] יד: ח)

במוזיאון מדגישים כי גם במראם המגילה והיומן דומים להפליא – הם נמצאו קרועים, מקצתם לפיסות קטנות,  ורוב הרישומים עליהם נמחו כמעט כליל. בעקבות מצבם הפיזי הקשה, בשני המקרים נדרש טיפול נמרץ כדי לייצב את מצבם ולשחזר את הכתוב בהם בעזרת טכניקות פיענוח משוכללות, על גבול המדע הבדיוני.

 לא ידוע על דפי נייר כתובים בדיו ששרדו בתנאים קיצוניים שכאלה: הטמפרטורה בעקבות ההתפוצצות טיפסה ל-5,000 מעלות ובמהרה צנחו הדפים למעטפת קור של מינוס 50 מעלות ונפלו בנפילה חופשית 70 ק"מ לאדמה. כשנמצאו דפי היומן בשנת 2004, וחשוב להדגיש –מכל היומנים האחרים רק הם נמצאו - הם הועברו לשימור ארוך ומורכב במעבדות מוזיאון ישראל ולאחר מכן פוענחו במשטרת ישראל . במסגרת התערוכה "חי בחלל" יוצגו לציבור הרחב 4 מהדפים שניצלו ועברו תהליך שיחזור ושימור, ובקטלוג התערוכה יוכלו המבקרים להיחשף לדפי היומן כולו ולקרוא את פיענוחם.

ספר התורה הזעיר

במסיבת עיתונאים שקיים אילן רמון בעת שהותו בחלל הוא הציג אל מול המצלמות ספר תורה קטן וסיפר את סיפורו המרגש של יהויכין יוסף (יויה), פרופ' לאסטרופיזיקה ואקלים, שרמון הכיר במסגרת מחקר אטמוספרי שהיה עליו לבצע בחלל. בגיל שלוש-עשרה נשלח הנער יויה למחנה הריכוז ברגן-בלזן. בתנאים הלא-אפשריים ששררו שם ערך לו הרב שמעון דסברג טקס בר-מצווה ולקראתו לימד אותו לקרוא מספר תורה זעיר שעלה בידו להבריח למחנה. בסיום הטקס המרגש מסר לו את הספר למשמורת; הוא חש שלא ישרוד, אבל נתן לנער תקווה לעתידו-שלו וביקשוֹ לספר את קורותיו בתום המלחמה. אילן רמון, בעצמו בן ונכד לשורדות בשואה, ביקש את רשותו של יויה לקחת עימו את ספר התורה לחלל - לקיים כך את צוואתו של הרב דסברג ולהוכיח לעולם את יכולתו של העם היהודי לקום מן ההריסות, לפרוץ את גבולות היכולת האנושית ו"לגעת" בשמיים.

בשנת 2006 גילתה רונה רמון שלספר התורה שלא שב מהחלל יש "תאום", ספר תורה שהודפס מאותו המקור והוא זהה במידותיו לספר שלקח רמון לחלל. ספר זה הגיע לידיו של פיזיקאי אחר, פרופ' פנישל, שחי בארצות-הברית וגם הוא ניצול שואה. עם גילויו, ביקשה רמון מפנישל שישאיל לה את הספר לאחת הטיסות הקרובות לחלל לזכרו של בעלה, הוא נעתר לבקשתה וספר התורה הזעיר המריא בשנת 2006 לחלל עם האסטרונאוט סטיב מקלין.

הספר, מלווה בתמונת התעודה חתומה על ידי נאס"א, יוצג גם הוא בתערוכה במוזיאון ישראל ולצידו יוצג ארון-הקודש שבו הוחזק הספר של יויה, זה שלקח איתו רמון לחלל ולא שב.

 

לפרטים נוספים: יעל אדליסט, דוברת מוזיאון ישראל. נייד: 052-3583561


באיחור של כ-50 שנה: הצלחת שעיטרה את צריף נשיא המדינה הוחזרה למוזיאון ישראל

עובדת מוזיאון ישראל איתרה באקראי קערת בדיל לפסח משנת 1811 שככל הנראה הושאלה בשנות החמישים של המאה הקודמת לעטר את צריפו של נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי. הקערה הוחזרה במפגש מרגש בין מנכ"ל מוזיאון ישראל למנכ"ל יד בן-צבי.

בזמן השתתפותה בסדנה ביד בן-צבי בחודש פברואר 2019 ראתה עובדת מוזאון ישראל, יונה דרזנר, כי בצד התחתון של אחד הפריטים – צלחת לפסח – יש מספר שנראה לה מוכר. בו במקום היא שלחה את המספר M899-3-55 למשרד הרשם של מוזיאון ישראל, כדי לברר האם מדובר במספר רישום של המוזיאון.

המספר אכן נמצא מיד בספר הרישום של בית הנכות 'בצלאל', שממנו צמח לימים מוזיאון ישראל, ותחתיו רשומה קערת בדיל לפסח מ-1811 שמוצאה גרמניה או אוסטריה. על הקערה חקיקה של שני אריות וכתובות לליל הסדר. היא נתרמה למוזיאון 'בצלאל' כחלק מעיזבונו של מר אליעזר בורשטיין מלוגאנו.

האות M במספר הרישום משמעותה 'מוזיאון', והספרות 3-55 מסמנות כי היא נכנסה לאוסף בחודש מרץ 1955.

לא ברור כיצד התגלגלה צלחת הפסח מבית הנכות 'בצלאל' ליד בן-צבי. יתכן כי הושאלה לנשיא יצחק בן-צבי כדי לעטר את צריף הנשיא, אשר אירח אירועים ממלכתיים ומנהיגים מרחבי העולם.

מנכ"ל יד בן צבי, יעקב יניב, והאוצרת ד"ר נירית שלו כליפא, שמחו להשיב את הצלחת למוזאון ישראל, המחזיק באוסף בית הנכות 'בצלאל'.

פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "תמיד מרגש לקבל דרישות שלום מהעבר ובמקרה זה ההתרגשות היא כפולה, הן משום ערכה התרבותי של קערת הפסח מהמאה ה-19 והן משום מקום משכנה לאורך השנים בצריפו של הנשיא בן-צבי".

מיד בן-צבי נמסר: "במסגרת מיזם 'ארץ חפץ' אנו עוסקים בסיוע לרישום נכסי מורשת במוזיאונים קטנים ואוספים. המיזם מזמן תגליות, חשיפות ומפגשים בין עבר להווה. והנה זכינו להיות בבחינת "נאה דורש, נאה מקיים": הוצאתה של הקערה לאור היא בבחינת מעשה של שימור ועוד נדבך סיפור בגלגולו של חפץ".


"מבט מצועף": הצצה נדירה אל עולמן של נשות הצניעות

תערוכה ראשונה מסוגה שתיפתח לקראת פסח במוזיאון ישראל, ירושלים פותחת צוהר אל עולמן

 של נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות שמכסות את גופן ועוטות כיסוי מלא על פניהן כביטוי לאדיקותן הדתית. התערוכה מבוססת על מחקר וראיונות שהתקיימו במשך שנים עם הנשים ומוצגים בה מערכות לבוש, תצלומים ועבודת וידיאו המשמיעה את קולן של הנשים. מנכ"ל מוזיאון ישראל: "ניסון ראשון מסוגו בעולם לחשוף בפני הציבור את עולמן הפנימי של הנשים שלרוב אנו רק שומעים עליהן בתקשורת"

מבט מצועף
מוזיאון ישראל, ירושלים, 16  באפריל  עד 29 בפברואר 2020
אוצרת: נעם ברעם–בן יוסף

 

גן השלושה, הסח'נה, 2001, צילום: אלכס ליבק

"הלבוש שלנו מוציא מהאנשים את הפנימיות שלהם. זה כמו הצד השחור של המראה... אם אדם מרושע או חוטא, זה מה שזה יוציא ממנו. אני הולכת ברחוב עם רעלה - יש ימים שהכול עובר חלק ויש ימים שאני מקבלת ביזיונות מאוד גדולים...שאני חוזרת הביתה, ממש עם צלקות בנפש", כך מתארת חיה, חוזרת בתשובה, בוגרת ספרות ומדעי המחשב באונ' העברית את התגובות שהיא מקבלת מאז החליטה להתחזק באמונתה ולהוסיף ללבושה כיסוי פנים ושכבות רבות.

במסגרת ההכנות לתערוכה "מבט מצועף" שתיפתח ב- 16.4.19 במוזיאון ישראל, ירושלים, ראיינה האוצרת נעם ברעם–בן יוסף במשך שנים, עשרות נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות העוטות על עצמן שכבות לבוש רבות כביטוי לאדיקותן הדתית. "המפגש עם נשות הצניעות עורר בי מחשבות על תגובות המתבוננים בנשים המכוסות והרעולות. האם המבט של כל אחד ואחת מאיתנו אינו למעשה 'מבט מצועף' מבעד לרעלה הפרטית המתייגת שלו או שלה?" ברעם-בן יוסף מסבירה "אין בידינו כלים להבין את התופעה המורכבת הזאת רק באמצעות התבוננות חיצונית, והתערוכה מספקת הזדמנות להכיר את נקודת מבטן של הנשים עצמן, כפי שהן מסבירות אותה. נשים רעולות מעוררות דיון סוער בכל העולם, אבל רק בישראל ובפרט בירושלים, אפשר לראות את השיח הלא-מילולי בין היהודיות למוסלמיות ולנזירות שמתקיים באמצעות הבגדים".

"להגדיר אישה לפי גובה, משקל והיקפים זה פשוט שנאה"

על פי אמונות רווחות בשלוש הדתות, האישה היא זו הנושאת באחריות לחטא הקדמון ומשום כך עליה להתכסות בשכבות, כדי להסתיר את תווי המתאר של גופה ולא להביא שוב את הגבר לידי עבירה. מצד שני, בראיונות התברר לברעם-בן יוסף שרבות מ'נשות הצניעות' רואות בטשטוש הגוף והמיניות ביטוי לעצמאותן ולבחירתן החופשית בזהותן ובהשתייכותן החברתית. כמה מהן סיפרו לה, שהלבוש הזה מקנה להן תחושה של ייחוד, שאי אפשר להישאר אדיש כלפיו. כך למשל מסבירה שפרה שחזרה בתשובה: "אם השם רוצה שאהיה הדמות שמפחידה אנשים ברחוב, אז אני אהיה... אני מרגישה שלשם כך הגעתי לעולם הזה, כפשוטו, זה התיקון שלי בעולם הזה. לקדש את השם על הצניעות", ואמל המוסלמית סיפרה בדמעות: "הרגשתי... איזה שיכרון חושים... כאילו המלאכים הרימו אותי. הרגשתי שאלוהים בחר אותי ממיליון נשים שאני אלבש את הנקאב".

נשים אחדות תיארו גם את ההגנה שהלבוש מעניק להן: "מאז שאני לובשת את הנקאב ואני מכוסה, אף אחד לא מטריד אותי. היו מטרידים, שורקים, היום אף אחד לא אומר לי: איזה ישבן! איזה חזה! איזה עיניים!  אני מדבובה (מוחבאת), מוסתרת מעין כול. אני מרגישה הרבה יותר בנוח כשאני מכוסה", אומרת לטיפה.  ושפרה מוסיפה: "ופתאום אני הסתכלתי על הקניון ואני רואה את כל הבובות ראווה ואני רואה את כל הרדיפה הזאת אחרי משקל ואחרי היקפים ואחרי הגדרות, ואמרתי לעצמי 'השם תרחם'. העולם הזה מנוהל על ידי חבורה של גברים שונאי נשים! כי להגדיר אישה לפי גובה, משקל והיקפים, זה פשוט שנאה, זה אכזריות...".

פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "התערוכה היא ניסון ראשון מסוגו בעולם לחשוף בפני הציבור את עולמן הפנימי של הנשים שלרוב אנו רק שומעים או קוראים עליהן בתקשורת. העיסוק בתופעה על ובין קירות הגלריה מזמין את המבקרים ללמוד על ההשקפות ועל אורח-החיים של נשות הצניעות מתוך הפרשנות שהן עצמן מעניקות לדברים, ומאפשר הכרות עם האקלים התרבותי, הפוליטי והאישי שלהן".

בתערוכה יוצגו בה 13 דמויות המדגימות את מערכות הלבוש השונות, תצלומים של אלכס ליבק, אביר סולטן, אחמד ע'רבלי, גלי טיבון, דפנה טל ואחרים ועבודת וידאו בבימויו של האמן הרב-תחומי ארי טפרברג, ובה  שלוש שחקניות – יהודייה, מוסלמית ונוצרייה - שמספרות את סיפורן על פי מילותיהן של הנשים שרואיינו.

לפרטים נוספים: יעל אדליסט, דוברת מוזיאון ישראל 052-358356

 


הוכרזו הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנים 2018-2017

גיל מרקו שני זוכה בפרס סנדברג לאמנות ישראלית, הילה טוני נבוק זוכה בפרס קולינר לאמן ישראלי צעיר, שבתאי פינצ'בסקי זוכה בפרס ז'ראר לוי לעידוד היצירה בצילום, ורדי כהנא זוכה בפרס קבלין למפעל חיים בצילום, יפעת קינן-גיא זוכה במענק סנדברג למחקר בתחומי העיצוב, ושרון פוליאקין זוכה בפרס פינס לאמן הדפס ישראלי.

מדי שנתיים מוזיאון ישראל, ירושלים מעניק  פרסים בקטגוריות שונות לאמנים מצטיינים ובולטים בתחומם, כהוקרה וכעידוד לפועלם ולעשייתם האמנותית.

פרס סנדברג לאמנות ישראלית מוענק לגיל מרקו שני (נ.1968), אמן מקורי, פורץ דרך הפועל בתחום המיצב והציור. מייצביו העשויים לעילא הם התערבויות ארכיטקטוניות מאתגרות השתולות בגוף המוזיאון ובוחנות הנחות יסוד של החוויה המוזיאלית על כל רבדיה. החללים שיצר כמו חדרים במלון דרכים, יער גשום, חדר מדרגות לילי או חניון אוטובוסים סגור, הם סביבות ביניים מפתיעות טעונות ועשירות בפרטים. בכל פעם מחדש מצליח שני להפתיע את המבקרים בסביבה מלאכותית ומלאת יופי הנושאת שקט מצמית ורגשות חרדה ואיום. המיצב השאפתני "אוטובוסים" המוצג כעת במוזיאון ישראל, הוא אחד משיאי יצירתו ומהווה הישג משמעותי נוסף בגוף היצירה העקבי של שני. 

השופטים: יונה פישר, יגאל צלמונה, מירה לפידות, אמיתי מנדלסון, איה מירון 

פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר מוענק להילה טוני נבוק (נ.1974), אמנית רב תחומית המפענחת את הקודים הצורניים והאסתטיים המצויים בגנטיקה של חפצי יומיום תוצרי ייצור המוני. כמו קוסמת, היא לוקחת חפצים תעשייתיים  ועורכת אותם לכדי קומפוזיציות בעלות ערך אסתטי וצבעוניות מובהקת השואבות מצורות מודרניסטיות. בפעולותיה המגוונות היא מזמינה את הצופים לחוות את יופיים של חפצים שימושיים מוכרים. היא מלהקת אותם כמו היו שחקנים בתיאטרון, טוענת אותם באיכויות פרפורמטיביות, ויוצרת משפטים צורניים מדויקים, משחקיים ורבי הומור.

השופטים: אמיתי מנדלסון, איה מירון, טלי בן נון, רויטל בן-אשר פרץ

פרס אנריקה קבלין לצילום על מפעל חיים יוענק ורדי כהנא (נ. 1959), מעורבותה של כהנא בדחיפת זירת הצילום המקומי לחללי תצוגה ולאפשרויות חדשות של התפתחות מוערכת מאד על ידי אמנים, מורים ותלמידים רבים בשדה. בזכות פעילותה זו, שותף כיום הצילום העיתונאי והמסחרי למרחב התצוגה של אמנות יותר מבעבר. ביצירתה האישית והקשובה, הגיעה כהנא בתחום צילום הדיוקן להישגים יוצאי דופן, ויצרה שפה עשירה של מבעים צילומיים הן בצילום ידוענים הן בצילום משפחתה שלה. 

פרס ז'ראר לוי לעידוד היצירה בצילום יוענק לשבתאי פינצ'בסקי (נ. 1986), יצירתו של פינצ'בסקי מגלמת יחס מיוחד למקום בו היא נוצרת וקשורה בסוגיות פוליטיות וחברתיות עדכניות. זיקתה לזמננו נובעת גם מהבחירות הצורניות והטכנולוגיות המתקדמות בהן האמן עושה שימוש תדיר. פינצ'בסקי מציג נופים שונים מן הארץ ומקומות קדושים בירושלים דרך שימוש מתוחכם בחומרים דיגיטליים מן הרשת בשילוב חומרים ארכיוניים עלומים, וכל זאת, תוך הטמנת נקודת מבטו הביוגרפית באופן מקורי ונגיש.

פרס יעקב פינס לאמן הדפס ישראלי יוענק לשרון פוליאקין (נ.1964) שרון פוליאקין היא אחת מאמניות ההדפס הבולטות בארץ בשני העשורים האחרונים. ביצירתה המגוונת היא בוחנת את חיוניות המדיום בעיניים עכשוויות. באופן יוצא דופן פוליאקין החלה את דרכה בתחום ההדפס, וממנו המשיכה אל הציור והפיסול. המומחיות והניסיון העשיר שצברה במהלך 19 שנות עבודתה כדפסית-אמנית בסדנת ההדפס בירושלים ניכרים בעבודותיה.

השופטים: רונית שורק, אריק קילמניק, ג'ודי פינס-ויינגרוד

מענק סנדברג למחקר בתחומי העיצוב יוענק ליפעת קינן-גיא (נ.1975) הצעת המחקר עוסקת בבחינת התפתחותה של שפה עיצובית במחלקה לפיזיותרפיה בבית החולים הדסה הר-הצופים. דרך בחינת החפצים והאינטראקציה הנוצרת באמצעותם בין המטפל למטופל, שואפת קינן-גיא לזהות ולנתח מאפיינים חזותיים ופונקציונליים בשאיפה להבנה כוללת של השלכות השפה העיצובית על התהליך השיקומי שתתרום לקידום הטיפול באמצעות העיצוב.

השופטים: אמנון בר-אור, ארז גביש, דיויד גוס

פרסי מוזיאון ישראל, ירושלים לאמנות ולעיצוב לשנת 2018 יוענקו בטקס חגיגי בגלריה לאמנות ישראלית, במוזיאון ישראל, ירושלים ביום שלישי, 12.2.19 בשעה 18:30 בערב. באירוע ישא דברים המחזאי, הבמאי והסופר יהושע סובול על אמנות בסכנה.


בין קין התנכ"י לאודיסאוס היווני: תערוכה חדשה במוזיאון ישראל תציג את "קללת הנוודים"

רמברנדט, בנג'מין וסט, אבל פן, גוסטב דורה, ז'ן-לאון ז'רום ועוד בתערוכה חדשה במוזיאון ישראל שעוסקת בדמותו של הנווד. "הנווד היה מאז ומעולם חלק מהחברה, גם אם פעל בשוליה", מסבירה אוצרת התערוכה "ההלך והדרך"
אוצרת: שלומית שטיינברג. 6 בפברואר 2019 עד 31 דצמבר 2019

"היהודי הנודד", "הבן האובד" ו"ההולנדי המעופף" עומדים במרכזה של תערוכה חדשה במוזיאון ישראל. דמויות אלו של ההלך בדרכים והנודד בים מוכרות ואהודות באמנות האירופית מאז ימי-הביניים והן מופיעות בתערוכה בציורי-שמן של אובר רובר, ז'ן לאון ז'רום, בנג'מין וסט ואבל פן, ולצידם, בהדפסים של רמברנדט, גוסטב דורה, אפרים משה ליליין, ומיכאל סגן-כהן.  

לכאורה, אין דבר משותף בין קין התנכ"י לבין גיבור האודיסאה היווני אוֹדיסֶאוּס, ואולם על שניהם נגזרו חיי נוודות בצו אלוהי: קין, על שום שהרג את אחיו הבל; והוא סומן באות שיזהיר את כל רואיו כי הוא נענש על מעשה נורא שעשה. אודיסאוס, שעורר את זעמו של אל הים פּוּסֶידוֹן בתככיו ובתחבולותיו במלחמת יוון-טרויה, מנסה לשוב לביתו בתום המלחמה והנה הוא נסחף בספינתו באגן הים התיכון ועוגן כ-10 שנים בכל מקום חוץ מבביתו שבאיתָקָה. שתי דמויות מיתיות אלה הן אבות-טיפוס לנוודים בתערוכה - ביבשה ובים .  

גם לדמותו של הנווד המפורסם מכול, "היהודי הנודד", מיוחד מקום בתערוכה ובהמשכה נבחנת דמותם של יורדי ים מקוללים, כמו הספן הזקן המוכר מהפואמה של קוֹלרידג' הבריטי וספינת הרפאים "ההולנדי המעופף" שווגנר הקדיש לה אופרה. את התערוכה חותם "הבן האובד" מהברית החדשה. שלא כמו ברוב הסיפורים האחרים, המשל שמגולל את סיפורו מסתיים בשיבה המנחמת הביתה.  

שלומית שטיינברג, אוצרת התערוכה: "הנווד מוגדר באמצעות נדודיו, בלי קשר לנקודת המוצא או לסיום מסעו. לכן יתוארו הֲלָכים לא פעם נכנסים למעבה יער אפלולי או צועדים אל עבר הר גבוה ולא מיושב. מזהים אותם בגדיהם המרופטים, מקל ארוך, צרור דל וכובע רחב שוליים. תופעה מעניינת היא שלרוב אין נוודות-נשים בתיאורים. האמנים לא העלו על דעתם שאישה תקבל על עצמה גורל שכזה ובוודאי לא העריכו שתוכל לעמוד בקשיי הדרך". עוד מסבירה שטיינברג כי התערוכה מבטאת את הניגוד לבורגנות "לבורגנים הבית הוא הכול, ואין סיבה לנטוש אותו, ולעומתם, הנוודים הם חסרי הבית, חסרי הרכוש וחסרי התקווה. החברה זקוקה ל'אחרים' הללו כדי לאשש את הנורמטיביות שלה". 


בפעם הראשונה ב-4 עשורים: יצירותיו של האמן החשוב אריה ארוך מוצגות בתערוכה חדשה במוזיאון ישראל

בגיל 87 חוזר האוצר חתן פרס ישראל יונה פישר לאצור תערוכה של האמן החשוב והמשפיע אריה ארוך. בתערוכה יוצגו מבחר מיצירותיו של ארוך, מקורות השראתו וכן עבודות של אמנים ישראלים מובילים שהושפעו מדרכו, ובהם רפי לביא, ציבי גבע ועדו בר-אל

אריה ארוך: צורת הדבר

אוצרים: יונה פישר ואמיתי מנדלסון. פתיחה לקהל: 4.1.19

"יש להתמסר ל'איך' שבציור, לאהבת מגע המכחול, לאהבת העשייה, השרבוט והקווים הקטנים", כך תיאר האמן החשוב אריה ארוך את תהליך היצירה. לראשונה מאז התערוכה הרטרוספקטיבית "אריה ארוך: זמנים, מקומות, צורות", שהוצגה במוזיאון ישראל בשנת 1976, תיפתח בשבוע הבא תערוכה שתציג מבחר מיצירותיו של האמן החשוב והמשפיע, ואוצרים אותה יחד יונה פישר, מדור האוצרים המייסדים של מוזיאון ישראל,  וד"ר אמיתי מנדלסון, אוצר בכיר לאמנות ישראלית במוזיאון.  

ארוך (1908 – 1974) שילב ביצירתו המגוונת את רוח המופשט הלירי הצרפתי עם השפעות הפופ האמריקאי יחד עם הקשרים אוטוביוגרפיים, ספרותיים וכאלו הלקוחים מהעולם היהודי. שפתו המקורית היתה מורכבת משרבוטים כמו-ילדיים, מחפצי יום-יום ומצורות שאינן מופשטות במובן הרגיל של המילה, אלא מייצגות דבר מה בעולם שקשה לתמללו, והיא הייתה בעלת השפעה מכרעת על דור האמנים הצעירים של שנות ה-60 וה-70, ובהם רפי לביא, עדו בר-אל וציבי גבע.

לדברי ד"ר אמיתי מנדלסון: "השפעתו של ארוך על האמנות בארץ בשנות ה-60 וה-70 היתה עצומה והיא נמשכת עד היום. העבודה המשותפת עם יונה פישר, שליווה את ארוך לאורך השנים ושהגדיר במובנים רבים איך אנחנו מבינים את האמנות שנוצרה כאן, היתה חוויה מיוחדת במינה שהולידה תערוכה המגשרת בין העבר להווה. שיתוף הפעולה של פישר עם המוזיאון מעיד על המשכיות בין-דורית ועל המחויבות של המוזיאון לאמנות ישראלית היסטורית החוצה זמנים ותקופות".

התערוכה מוצגת בגלריה על-שם חגית לאלו בתצוגת הקבע של האמנות הישראלית ותלווה בהמשך בספר - הוצאה מחודשת ומורחבת של קטלוג התערוכה הרטרוספקטיבית של ארוך שאצר יונה פישר במוזיאון ישראל ב־ 1976. בתערוכה מוצגות בעיקר עבודות מסוף שנות ה־ 60 ועד מות האמן, ולצידן - בשולחנות התצוגה - מקורות ההשראה המגוונים שלו. מחוץ לאולם אפשר לראות מבחר מיצירותיו הידועות, כגון "רחוב אגריפס", "הנציב העליון" ו"בחנותו של ראצ'יק", ועבודות של אמנים שהושפעו ממנו או עבדו במקביל אליו - ובהם אביבה אורי, רפי לביא, ציבי גבע ועדו בר-אל - והן מדגימות את המשכיות השפעתו של ארוך על האמנות הישראלית ואת מקומו החשוב בתולדותיה.