Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

פרוכת משמלת אישה

פרוכת משמלת אישה

פרוכת משמלת אישה

אריג קטיפת משי, מסגרת אריג סאטן כותנה, רקמה מאוחזת של חוטים וסלילי מתכת מוזהבים על מגזרות קרטון ומצע חוטי כותנה, נצנצים

הכתובת: בעזרת השם הקדש לקהילת קדש ים סוף, יכון בצדק לעילוי נשמת הנפטר בקיצור שנים יעקב חיים בן מזל טוב מנוחתה בגן עדן ביום 3 אלול שנת 5689

אורך 185 ס"מ, רוחב 156 ס“מ

מס' רישום:

B86.0587

152/229

אמנות ותרבות יהודית

בשלהי המאה ה-19 נהוג היה בקרב קהילות הספרדים העירוניות ברחבי האימפריה העות'מאנית להקדיש אריגי בית רקומים ויקרים כגון כיסויי מיטה, ציפות לכרים וכן שמלות ובייחוד שמלות חתונה, לבית הכנסת לאחר שהוסבו לפרוכות, למעילי תורה או כיסויים לתיבה. משנות החמישים של המאה ה-19 ועד למפנה המאות אימצו נשים יהודיות אופנה חדשה של שמלות כלה שרווחה בקרב נשות הבורגנות התורכית. שמלות אלו, שנודעו בשמן התורכי בינדלי ("אלף הענפים"), כוסו ברקמה מאוחזת כבדה ועשירה של חוטי מתכת מוזהבים על רקע אריגי קטיפה כהים או אריגי סאטן משי בגווני פסטל. דגמי הרקמה היו זרי פרחים העולים ומתפרשים מתוך אגרטלים או מוטיבים צמחיים מסוגננים אחרים. בגזרת השמלות, כמו בסגנון הרקמה, המוכר בכינוי "הבארוק התורכי", ניכרת השפעה אירופית. שמלות אלו ציינו שלב מעבר בסגנונות הלבוש — מן האנטרי המסורתי אל שמלת הכלולות הלבנה האירופית, שנכנסה לאופנה בראשית המאה ה-20.

כלות לבשו את שמלת הבינדלי בטקס הקידושין עצמו או בבוקר שלאחריו, שנקרא 'סיבאח', על–פי מנהג העיר שבה נישאו. השמלה הייתה חלק ממערכת רקמות זהב מפוארת שאפיינה את הנדוניות באותה תקופה והייתה אמורה לשמש את הכלות כל חייהן. כמו חפצים אחרים המעוטרים ברקמות זהב, עשו השמלות את דרכן מן השימוש הטקסי האישי המשפחתי לבתי הכנסת, ושם הוסבו לפרוכות, למעילים ולחיתולים לתורה, לכיסויים לבימה ועוד, ובדרך כלל הוסיפו עליהן כתובות הקדשה.


הקדשת שמלות וחפצי נדוניה אחרים לבתי הכנסת מידי הנשים יצרה קשר אישי בינן ובין בית הכנסת. המנהג להקדיש שמלות ואריגים רקומים אלה לבתי הכנסת נמשך הרבה אחרי שהם יצאו מן האופנה בשימוש האישי אך האריכו ימים שם. כך הונצחו בבתי הכנסת הספרדיים שמלות הבינדלי, שייצגו שלב מעבר אופנתי בלבד, ועמן הכלות שלבשו אותן.

ב-1940 הופנתה שאלה הלכתית לרב ארגואטי מאיסטנבול: האם מותר להכין פרוכת משמלת בינדלי שנקנתה מאישה מוסלמית שלבשה אותה בחגים מוסלמיים. לאחר ששקל את הנימוקים לכאן ולכאן התיר הרב את השימוש בשמלה.

מפרסומי מוזיאון ישראל:

יוהס, אסתר (עורכת), ארון הבגדים היהודי מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2014

תערוכות:

שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי, מוזיאון ישראל, ירושלים, 11/03/2014 - 07/03/2015