
ארון זה נעשה ככל הנראה בפיניקיה, בבית מלאכה שמוצריו מתאפיינים במוטיבים של שריגי גפן, עלים, אגרטלים וציפורים. לבקשת הקונה נוספו על אלה סמלים יהודיים: מנורה, מחתה וארבעת המינים.
ארונות קבורה מעופרת היו נפוצים בארץ–ישראל במאה ה– 3 עד ה– 4 לספירה. הם היו חלופה זולה לארון אבן או שיש. הארונות נעשו ביציקה על חול: בחול רטוב ומהודק הוטבעו העיטורים בעזרת חותמות נושאי דגמים וכך יצרו דפוס שלתוכו יצקו את העופרת החמה. בתי המלאכה שירתו את בני כל הדתות, והלקוחות בחרו את העיטורים המתאימים לאמונתם.