
באפוס המסופוטמי "עלילות גלגמש" מסופר כיצד הרגו גִלגָמש ואֶנכּידו את חומבבה, השד הענק שנודע בזוהר העל-טבעי המפחיד שהפיץ על סביבותיו. ראשו הכרות של חומבבה נקבע על דלת עץ ארז וזו נשלחה אל מקדש אֶנליל, מלך האלים. פרטי הסיפור הזה עשויים להסביר את תכונתן הקמעית של לוחיות החרס הנושאות את דמות חומבבה או את פניו הקמוטות ומזרות האימה, שנתלו כנראה בפתחי בתים.
מפרסומי מוזיאון ישראל:
פרי, ל"א, המזרח הקדום, דברי ימי הארץ, ארכיאולוגיה במוזיאון ישראל, ירושלים, דייגי-מנדלס, מ', ורוזנברג, ס' (עורכות), מוזיאון ישראל, ירושלים, ירושלים, 2010