
הכתובת:
מדיטציה בהרים העתיקים
בחסותן הנצחית של גבעות העד
האוויר הצלול המסמל את אינסופיותו של הטבע
מפריד לרווחה בין גבוה לנמוך
בהביטם מעלה אל גרמי השמים שמעבר לעננים
בהרהרם ביסודותיהם הסמויים מן העין של ההרים
בני-אדם מגלים את מקורות האור והחושך
השמים רוכנים מטה אל האדמה המתרוממת מעלה
עננים שקופים צפים בקלילות בתכלת השמים האינסופית
החכם אמר שהשמים אינם רחוקים
כי זיוום אופף אותנו
הרים אדירים נשחקים
והזמן מאכּל את החזקה שבקורות
על החכם ועל המשורר להיעלם כמו התופעות שסביבם
אך המשורר הקיסרי שבביתן קן-הנשרים
בחרוז שמימי תמונה רגעית מנציח
אמן צנוע, רגליו באדמה, במנחה יקרה זאת
מחשבות נשגבות נוצר.