באזור זה, הגובל במדבריות סהרה, נשתמרה צורת הלבוש העתיקה, שלא נחשפה לתרבות הספרדית. עיטור ראשן ('תָלַגְמוּת') של הנשים היהודיות רווח גם בקרב הבֶּרבֶּריות באזור. את הצדעיים עיטרו נוצות יען ('רִיוּש') ועגילי חישוק; על-אף גודלם העצום הם הושחלו לעתים בתנוכי האוזניים. אלה המוצגים כאן משוחזרים מאחר שלא נשמרו כמותם. סיכות הפריפה לרכיסת המעטפת, דמויות נטיפות או שדיים, הכילו לרוב קמיעות או עשבים ריחניים. לידיהן ענדו הנשים צמידים כבדים ושפע טבעות, והיו שהשחילו טבעות בשערן.