מוזיאון ישראל, ירושלים
Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

דמות אישה דו-ראשית ('מוֹאַי אָרינְגָה')

דמות אישה דו-ראשית ('מוֹאַי אָרינְגָה')

דמות אישה דו-ראשית ('מוֹאַי אָרינְגָה')

עץ, עצם ציפור ואבן געשית שחורה

גובה 40 ס"מ, רוחב 14.5 ס"מ

מתנת משפחת פיית-דוריאן ומרטין רייט, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב, לזכר דאגלס ניוטון

מס' רישום:

B02.0277

אמנויות/אוקיאניה

לכבוד מתיהם, פִסלו תושבי האי פסחא צלמיות עץ שהיו גילום חזותי של רוחות הנפטרים. החומר המועדף על האומנים המקומיים היה בעיקר עץ, ובדרך כלל העץ המקומי סופורה טורימירו.
דמויות עשויות עץ נקראו מואיי (פסלי) טורומירו. את המואיי עטפו בבד טאפה ואחסנו אותם בין קורות הבתים. בחגים ובאירועים חגיגיים הוצאו הפסלים ונענדו סביב הצוואר של בעליהם או של הרקדן.

יכול להיות ש'מואיי ארינגה', פסלים דו-ראשיים או בעלי פני-יאנוס (ראש בעל שני פנים), מתארים את הלוחם הידוע בעל שני הפנים מהאי פסחא 'ראוו-היווא-ארינגא-ארואה'. 'מואיי פאפא' (פסלים שטוחים) מייצגים דמויות נשיות או דו-מיניות של אחד האבות שהועלה לדרגת אל. יכול להיות שדוגמה נדירה זו, שהובאה בידי משלחת שיצאה מצ'ילה דרך הים והגיעה לאי ב-1870, מאחדת בתוכה את שני הטיפוסים. המיניות הכפולה והעמומה של הדמות משקפת את הכפילות של העל-טבעי. שני הראשים מייצגים את תכונותיהן של הרוחות הכל-יכולות, יודעות-כל ורואות-כל המסתכלות קדימה ואחורה בו-זמנית ורואות גם את הגלוי וגם את הסמוי מן העין.

צלמיות נשים מהאי פסחא הן שטוחות, רחבות, בעלות גוף דמוי קרש. לעִתים קרובות יש להן תווי פנים גבריים, כמו זקן התיש שעל סנטרה של דמות זו, אולי כדי לומר שכוחותיהן של אלוהויות נקביות שווים לכוחותיהם של בני זוגן. אצבעותיה הארוכות מעידות על השתייכות למעמד אצולה, כמו גם העיגול באזור המותניים, המסמל את המארו, אזור החלציים המקודש של בעל הסמכות.

מפרסומי מוזיאון ישראל:

The Israel Museum, Publisher: Harry N. Abrams, Inc., 2005

תערוכות:

חפצים נבחרים מאוסף אמנות אפריקה ואוקיאניה, מוזיאון ישראל, ירושלים

Digital presentation of this object was made possible by:
The Pidem Fund, London