
שורשיו של מתח נטועים במינימליזם הבריטי של שנות ה-60. קדישמן התוודע אל המינימליזם במהלך לימודיו בבית-הספר לאמנות סנט מרטינס שבלונדון, שם הוא למד אצל האמן המינימליסט אנתוני קרו ועמיתיו. בשנים 1965-1961 פיתח קדישמן את שפת הפיסול שלו, המבוססת על צורות יסוד שלמראית עין מתנגדות לכוח הכבידה. בשנת 1966 הזמין ממנו מוזיאון ישראל פסל לגן האמנות החדש שהוקם; פסל זה הוא גרסת פלדה גדולה של שתי עבודות קטנות ממנו שנעשו בחומרים שונים.
מקור כוחו של מתח הוא משחק הניגודים. הפסל נראה כבד ודחוס, ועם זה נדמה שחלק ממנו מרחף באוויר. הוא בנוי בחישוב זהיר של שיווי משקל, ומשקף את הקשר החזק של קדישמן לטבע, ובעיקר למדבר. ה'מתח' הנוצר הוא ביטוי מודרניסטי-מינימליסטי של תופעה מדברית: סלעים מסיוויים שהמים והרוח עיצבו את צורתם והם כמו תלויים על בלימה וכל משב רוח עלול להפיל אותם. קדישמן בחר לצבוע את הפסל בצבע צהוב תעשייתי, 'צבעו של הטרקטור בטבע', כדבריו. וכך, היצירה מתייחסת בו-זמנית לתופעת טבע ולהתערבותו של האדם בו.
צלמונה, יגאל, אמנות ישראלית ממוזיאון ישראל, ירושלים, 1985
Spitzer, Judith, The Billy Rose Art Garden, The Israel Museum, Jerusalem, 2004, English
The Israel Museum, Publisher: Harry N. Abrams, Inc., 2005
צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010