Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

הים-התיכון ליד לוואנדו

הים-התיכון ליד לוואנדו

בלגי, 1862-1926

הים-התיכון ליד לוואנדו

צבעי-שמן על בד

גובה 66 ס''מ, רוחב 81.3 ס''מ

מתנת מריון סמוק, לוס אנג'לס, לידידי מוזיאון ישראל בארה''ב, לזכר נתן סמוק

מס' רישום:

B92.1430

אמנויות/אמנות מודרנית

תיאו ואן-רייסלברחה, שהיה מראשי המדברים בשיח שהתקיים בסוף המאה ה-19 בחוגי הניאו-אימפרסיוניזם הבלגי והצרפתי, נולד בגנט בנובמבר 1862. הוריו היו בורגנים אמידים ולא התנגדו לנטייתו האמנותית של בנם. הזיקה לעיסוקים בתחום התרבות היתה משפחתית: שני אחיו הגדולים של תיאו, שארל-ז'ול ואוקטב-ז'וזף, היו לאדריכלים; האחרון זכה למוניטין בינלאומיים כחלוץ העיצוב בסגנון האר-נובו. כבר בנערותו נרשם תיאו לאקדמיה לאמנות הציור שבחנט, ובסביבות 1880 עקר לבריסל והיה לתלמידו של ז'אן-פרנסואה פורטלס, מנהל האקדמיה המלכותית לאמנויות היפות. ב-1881 הציג תיאו שני דיוקנאות ותמונת נוף בסלון של בריסל. הסגנון האקדמי שלו בצעירותו זכה להערכה וכעבור שנה קיבל מענק לימודים ובאמצעותו נסע לספרד ולמרוקו.

שנת 1883 מציינת את ראשית מרד הנעורים של ואן-רייסלברחה בסגנון האקדמי. ב-28 באוקטובר של אותה שנה היה – לצד ציירים כג'יימס אנסור ופרנן קנופף – בין מקימיה של ה"לה–ונט" ("העשרים"), אגודה בלגית אוונגרדית לתערוכות, שדגלה בחקר חזיתות סגנוניות חדשות. באמצע שנות השמונים שב ואן-רייסלברחה לעבוד בספרד ובמיוחד במרוקו. ב-1886 נסע לפריז בחברת בן ארצו אמיל ורהרן, המשורר והאידיאולוג של התנועה הסימבוליסטית. עמו יחד ביקר בתערוכה האימפרסיוניסטית השמינית וראה שם את יצירתו של ז'ורז' סרה, "לה גרנד ז'אט" (1884–1886). תמונה נהדרת זאת פתחה לפניו אופקים אסתטיים חדשים, והודות לקשריו של ורהרן, היה ואן-רייסלברחה בתוך זמן קצר לחבר נלהב בחוג הניאו-אימפרסיוניסטי שהתרכז סביב סרה ותלמידו המובהק, פול סיניאק. ב-1888 אימץ ואן-רייסלברחה את הטכניקה הפואנטיליסטית, אף שמעולם לא קיבל עליו את התורות הנספחות של הניאו-אימפרסיוניזם – תיאוריות הצבע של שארל בלאן, א"נ רוד ואחרים. סיניאק היה לאחד מידידיו הקרובים ביותר ושניהם ארגנו במרוצת שנות התשעים תערוכות ניאו-אימפרסיוניסטיות בצרפת ובבלגיה. אנרי-אדמון קרוס הצטרף אל השניים ויחדיו תרו את החוף הדרומי של צרפת, על אורו וצבעיו; שם יצרו כמה ממיטב יצירותיהם.

"הים התיכון ליד לוואנדו", שצויר ב-1904 באתר ציורי במרחק שמונים קילומטרים מזרחה למרסיי, הוא דוגמה עסיסית לסגנון הניאו-אימפרסיוניסטי המאוחר של ואן-רייסלברחה. התמונה מציגה התרשמות פנורמית מן הנוף ומן האווירה הטרופית למחצה – עירוב של אור שמש דרומי וצללים צפוניים – אווירה שמשכה אל הריביירה הצרפתית ציירים מודרניסטים כה רבים, החל בראליסטים של המאה ה-19 וכלה בציירי המופשט של המאה ה-20. הציור מתאר אחד מנושאי הנוף החביבים על ואן-רייסלברחה: חוף פרובאנס ההררי הנגלה דרך המחול הקצבי של גזעים וענפים של עצי מחט. האופי הקווי הקלסי של רכס ההרים המצטרף לערבסקות שמשרטטים העצים קסמו לצייר הבלגי, שיצירתו בראשית דרכו העידה על התשוקה לקשור בין נוסחאות אקדמיות והתנסות אוונגרדית. "הים התיכון ליד לוואנדו" הוא יצירה רבת קסם במיוחד, משום שהיא מבשרת את ספקותיו העתידיים של ואן-רייסלברחה באשר לניאו-אימפרסיוניזם. משיכת המכחול הפואנטיליסטית, שסיניאק כה הרבה להלל, כבר מפנה כאן את מקומה לרישום ולאפקטים טהורים של אווירה, עד כי ברקע התמונה ובמישור התווך היא הופכת להערת שוליים גרידא לקומפוזיציה. בשנת 1908 נטש ואן-רייסלברחה את הניאו-אימפרסיוניזם, אולם קשריו עם דרום צרפת נמשכו עוד שנים רבות. בשנת 1910 הוא השתקע בסיינט-קלייר הסמוכה ללוואנדו ושאב השראה מנופיה עד לכתו לעולמו בשנת 1926.

מפרסומי מוזיאון ישראל:

אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית

Digital presentation of this object was made possible by:
The Pidem Fund, London