Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

שקיעה באראניי

שקיעה באראניי

צרפתי, 1903-1830

שקיעה באראניי

צבעי-שמן על בד

גובה 65.2 ס"מ, רוחב 81.3 ס"מ

עיזבון יוהנה ולודוביק לורנס, ירושלים

מס' רישום:

B98.0700

אמנויות/אמנות מודרנית

בשנת 1884 העתיק פיסארו את מגוריו לכפר הזעיר אראניי ושכר שם בית; לימים רכש בית זה בעזרתו של מונה. הבית, עם אסם שהאמן הפכו לסטודיו, שימש לו בסיס בעשרים שנות חייו האחרונות. סביבתו החדשה היתה כפרית עוד יותר מאשר פונטואז ולא נוגעה כלל מקלקלות ההתפתחות התעשייתית. השדות הסמוכים לביתו היו הנושא שפיסארו חזר אליו יותר מלכל נושא אחר. ברבות מיצירות אלה המתארות את הנוף המקומי, כדוגמת "שקיעה באראניי", המוטיב העיקרי הוא רקע של עצים.

בשנות השמונים המוקדמות התעוררה בפיסארו, כמו ברנואר, אי-שביעות רצון מן השיטה ומתהליכי העבודה האימפרסיוניסטיים. בשלב זה כבר ערך ניסיונות בציור שמעבר לאימפרסיוניזם הקלסי – על-ידי משיכות מכחול אלכסוניות מקבילות. והנה בשנת 1885 פגש את פול סיניאק וזה הציגו לפני ז'ורז' סרה. פיסארו התרשם עמוקות מגישתו ה"מדעית" החדשה של סרה ואימץ אף הוא את הטכניקה הניאו-אימפרסיוניסטית (פואנטיליסטית). במשך המחצית השנייה של אותו עשור היה פעיל ביותר בקבוצה הניאו-אימפרסיוניסטית, שרבים מחבריה היו שותפים לאמונותיו הפוליטיות האנרכיסטיות.

סרה מת ב-, עוד לפני שסר חנה של הטכניקה הפואנטיליסטית בעיני פיסארו, טכניקה שהיתה גם מפרכת וגם חייבה עבודה רוב הזמן בסטודיו. אולם, אף שנטש את הפואנטיליזם והעדיף עליו גישה ספונטנית יותר, למד פיסארו הרבה מאותה טכניקה. מעתה היו הקומפוזיציות שלו מגובשות יותר, עבודת המכחול מדויקת יותר וסולם הצבעים שלו שמר על הקלילות ועל טוהר הצבע האופייניים לניאו-אימפרסיוניזם. "שקיעה באראניי" צויר כאשר נחלץ פיסארו מן ההתמודדות עם הניאו-אימפרסיוניזם. בתקופה זו כבר שב לצייר בחיק הטבע ואפשר לצבעים הטריים שהניח על הבד לפעול זה על זה תחת לחכות להתייבשות כל כתם צבע בנפרד. בכל זאת, משיכות המכחול הקצרצרות והקטועות, העשויות שתי וערב, וניגודי הצבעים הזוהרים מעידים על מה שלמד בשנות הפואנטיליזם שלו.

בשנת 1890 צייר פיסארו כמה שקיעות, הן באראניי הן בכפר הסמוך באזנקור. נושא זה, שהיה טעון בעצמת התחושה של הרגע הייחודי העומד לחלוף כהרף עין, הוסיף לעניין אותו. בתמונתנו מושם הדגש בשמים, התופסים שני שלישים משטח התמונה. אף כי "שקיעה באראניי" כולל רק מרכיבים ספורים ופשוטים, הריהו ציור מפתיע בחיוניותו. שתי שורות עצים – האחת מוסגת מעט לאחור – נחלקות לארבע קבוצות אופקיות הערוכות לכל רוחבה של התמונה. מאחוריהם הקרקע משתפלת במדרון למטה ואחר שבה ועולה לקראת המפגש עם השמים לאורך קו האופק הנמוך. השמים מצוירים בגוני פסטל אווריריים ובמרכזם שקיעת שמש מרתקת. מסביב לגלגל שמיימי לבן-לוהט זה מחוללות מערבולות של עננים, ומביניהם מבצבצים פסי רקיע כחול. אורה הזהוב של השמש השוקעת מאיר את השדות, אך משאיר את חזית העצים הפונה אלינו צבועה בירוק כהה וצלליה מתובלים בסגול ובכתום. האור הבהיר נוגע רק בקו ההיקף של העצים וצבעם הירוק האמיתי נשקף בצל האופקי שהם מטילים על האדמה לפניהם. משיכות המכחול הדינמיות והמתגוונות, שבשלב זה הן מהירות ובטוחות כאחת, מפיחות חיים בניגודי הצבעים הזוהרים הללו.

מפרסומי מוזיאון ישראל:

אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית

Digital presentation of this object was made possible by:
The Pidem Fund, London