Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

המצוק באוואל, אטרטה

המצוק באוואל, אטרטה

צרפתי, 1840-1926

המצוק באוואל, אטרטה

צבעי-שמן על בד

גובה 65 ס''מ, רוחב 92 ס''מ

עיזבון מארי דאבק, פריז, למדינת ישראל לזכר ז'אק ומימי דאבק השאלת קבע למוזיאון ישראל, ירושלים, מאת האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים, ירושלים

מס' רישום:

L-B83.006

אמנויות/אמנות מודרנית

קלוד מונה בילה את רוב שנות נערותו בעיר הנמל לה-האבר וכך הכיר היטב את הכפרים הקטנים הפזורים לחופי נורמנדי בסביבת עירו. לימים, כאמן צעיר ואחר כך כאמן בוגר ובשל, נהג לחזור לסביבת ילדותו לעתים קרובות, תחילה לבדו ומאוחר יותר עם משפחתו, כדי לצייר את צוקיה ואת חופיה המפורסמים. אבל באמצע שנות השמונים של המאה ה-19 התמקד מונה דווקא באטרטה, כפר הדייגים שהפך לעיירת נופש. בתקופה זו, בשנים 1883–1886, צייר במקום זה יותר עבודות מאשר בכל מקום אחר, מחוץ לביתו בז'יוורני: ידועים כשבעים וחמישה ציורים מאטרטה משנים אלו ומהם כחמישים מיוחסים לסתיו ולחורף 1885–1886. "המצוק באוואל, אטרטה" של מוזיאון ישראל הוא אחד מאלה.

בעשור השלישי של המאה ה-19 "גילו" כמה סופרים ואמנים את קו החוף של נורמנדי כאזור מתאים לחופשה. כעבור שלושים שנה, כאשר מונה הגיע לבגרות, כבר הפכו כל הכפרים הקטנים הללו לאתרי תיירות שוקקים ולמענם נבנו מלונות, בתי קזינו, אכסניות ווילות. במדריכי נסיעות המליצו לאורחי הקיץ באילו אתרים לבקר ובאילו שבילים לטייל. לכן, כאשר בשנות השמונים של המאה יצא מונה למסעות הציור שלו באטרטה, כבר היו המראות שצייר מוכרים היטב לציבור. לדברי הרברט, אשר תיעד את יצירתו של מונה בחוף נורמנדי, האמן היה מעוניין – מסיבות מסחריות – ללכוד בתמונה דווקא דימויים מוכרים, אלא שהוא העניק להם מן הרגישויות האמנותיות ומן הטכניקות הייחודיות לו.

בעבודות מוקדמות יותר, שצייר בסנט-אדרס ובטרוויל, תיאר מונה את האנשים ואת ההווי של אתר נופש, אולם בציורי אטרטה שלו אין זכר לתיאורים מסוג זה. אדרבה, בנופים שבחר לעבודות הללו אין כל רמז לתיירות. תחת זאת, מונה מדגיש בהן את תגובתו-שלו לתופעות הטבע המרשימות שלפניו. הוא מתמקד בצוקים לבדם ומתעלם מן הבניינים ומהאורחים, המשקפים את השינוי שחל במקום. בתיאוריו אלה ניכרת איכות הרואית ורומנטית, ועם זה, עבודת המכחול הנועזת והנרגשת שלו והקומפוזיציות המפתיעות מקנים לציורים פנים מודרניים לגמרי.

בציור "המצוק באוואל, אטרטה", כמו בציורים אחרים של אתר זה, מציג מונה את הסלע הענק – שהיה בוודאי מראה ידוע – על מדרונו התלול והקשת שבקצהו. נקודת התצפית לנוף זה היה שביל שהגיע עד מחצית הדרך במעלה המצוק. "המחט", חוד סלע מזדקר המתנשא לגובה של כ-70 מטרים, המופיע לעתים קרובות בנופי אוואל של מונה, נסתר בציור זה מאחורי המצוק. למרות הזווית השגרתית למדי של המראה, התיאור מצטיין בתפיסה מפתיעה ברעננותה. מונה מושך את מבטו של הצופה להתבונן במצוק מקרוב; הוא בוחן את פני המצוק באין-ספור משיכות מכחול ומגעי צבע, המעוררים אותו לחיים ומשקפים את רישומם הרגעי והמשתנה של המים, הרוח, האור והאוויר. עבודת המכחול ההבעתית והצבעים מלאי החיים נותנים ביטוי לתגובתו האינסטינקטיבית של האמן על הדרמה של הטבע. גישה אישית זו מודגשת בייחוד על-ידי התיאור הרגיש והאוהב של אור השמש הנופל על חלק מן המצוק ושל המים המלחכים את רגליו. למרבה הפתיעה, אף שמונה עדיין נהג מדי פעם להשלים את ציוריו בו-במקום, בתקופה שצייר את "המצוק באוואל, אטרטה" לעתים קרובות היה מסיים בסדנה ציורים שהחל בהם בחוץ. לפיכך התאריכים הכתובים על הציורים הללו מעידים על תאריך ההתחלה שלהם אבל לא מתי הושלמו.

מפרסומי מוזיאון ישראל:

אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית

Digital presentation of this object was made possible by:
The Pidem Fund, London