1890 פילדלפיה – 1976 פריז
הֶצרֵף; יציקת גבס וחבל, 7/10
גובה 71 ס"מ, רוחב 41 ס"מ, עומק 28 ס"מ
מתנת מרי וחוזה מוגרבי, ניו-יורק,
לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב
B03.0687
למאן ריי – צייר, צלם ויוצר של הצרפי חפצים – היה תפקיד מרכזי בהולדת הדאדא והסוראליזם. ב-1915 הוא פגש את מרסל דושן, ואחרי שעבד אתו בצוותא בכתב העת ניו-יורק דאדא, העתיק את מקום מגוריו לפריז והיה לחבר בחוגו של אנדרה ברטון. מאן ריי היה חלוץ השימוש בטכניקות צילום ופיתוח חדשניות, כגון הריוגרף והסולריזציה.
כמו אמנים סוראליסטים רבים אחרים, גם מאן ריי רומם את האהבה ואת האישה למעמד של מוזת האמנויות. ונוס משוחזרת הוא יציקת גבס של ונוס נטולת ראש וזרועות, בתבנית האופיינית לפסלי העירום הקלסיים מן העולם העתיק, והיא קשורה בחבלים. התנוחה הקלסית של הפסל ויופיו משדרים נצחיות ושלמות, אך בד בבד הפסל גם מבטא פנטזיה ארוטית. זוהי יצירת אמנות מקודשת, הנתפסת לרגע מטריד אחד כאישה אמיתית שכרתו את ראשה וכפתוה. כך מופעלת מערכת יחסים חדשה בין מושגים שנראו עד עתה ברורים ונבדלים: מציאות, חיקוי, דמיון, אמנות, קידוש וחילון.
פסלי ונוס – אלת האהבה והיופי – היו הביטוי המובהק ביותר באמנות היוונית והרומית לחיבור בין היופי לקדושה, שהיה מקובל בדת ובהגות של העולם הקלסי העתיק. זיווג מושגים זה נתפס דורות רבים אחד העקרונות המרכזיים של תורות האמנות והאסתטיקה בעולם המערבי, ופסלו של מאן ריי מתבסס עליו ועושה בו שימוש חתרני.
קמיאן-קשדן, עדינה, סוראליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל, ירושלים, 2007
צלמונה, יגאל (עורך), 40 יצירות-מופת של יופי וקדושה מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2005
קמיאן-קשדן, עדינה (עורכת), מפגשים מודרניים: ציור ופיסול מן המאה ה-20 במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010
סירקוביץ', טניה, הוצאו מהקשרם: אמנות איברי הגוף, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2013
גרוסמן, ונדי א', שטראוס, אנדרו, קמיאן-קשדן, עדינה, סבלין, אדואר, מאן ריי: משוואות אנושיות, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2015
דאדא סוראליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל, 2007
סוראליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, ביתן וייסבורד לתערוכות מתחלפות, 27/02/2007 - 14/08/2007
הוצאו מהקשרם: אמנות אברי הגוף, מוזיאון ישראל, ירושלים, ביתן אילה זקס אברמוב לאמנות ישראל, ביתן פלבסקי לעיצוב, 04/12/2013 - 05/04/2014
מאן ריי: משוואות אנושיות (בשיתוף־פעולה עם אוסף פיליפס, וושינגטון די סי), מוזיאון ישראל, ירושלים
