Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

יבול יפה

יבול יפה

צרפתי, 1903-1830

יבול יפה

צבעי-שמן על בד

גובה 46.3 ס"מ, רוחב 55.9 ס"מ

מתנת חברת שרה לי לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

נחלת הכלל
מס' רישום:

B00.1706

אמנויות/אמנות מודרנית

"אדם צריך להיות פשוט, טבעי ובעל הרבה אופי" -- מתוך מכתב של קאמי פיסארו לבנו לוסיין, 28 בפברואר, 1900.

במקום הרועים הכפריים שבציורי הנוף המסורתיים, פיסארו חידש בתארו גברים ונשים המעבדים את האדמה ומעדר בידם. הדמות בתמונה כבר אינה משנית לנוף כי אם בעלת תפקיד מרכזי. שלא כמו ציירי נוף רבים, גישתו של פיסארו איננה מנותקת, אלא הוא מתרכז בתיאור העבודה בשדה כפי שהיא.

גישתו של פיסארו לאיכרים זכתה לפירושים שונים ובשנים האחרונות היא עברה בחינה מחודשת. ברטל מטיל ספק בדעה המקובלת, שפיסארו רחש אמפתיה לעובדי האדמה, ולדעתו יחסו אליהם היה מורכב הרבה יותר. בהערתו היחידה הנוגעת לעניין זה כתב פיסארו, אחרי שקרא את קרופוטקין, "...שעל פי אמונתו [של קרופוטקין] ראוי לחיות חיים של איכר כדי להבין אותם כהלכה וכדי לבטא זאת כראוי; אולם, האם באמת צריך להיות לכך איכר? ... הבה נהיה קודם כול אמנים ואז נוכל להרגיש הכול, אפילו נוף, בלא שנצטרך להיות איכרים". ברטל העיר שאף כי קרוב לוודאי שפיסארו לא ראה חיי כפר מקרוב, דמויות האיכרים שלו מגוונות יותר ויש בהן יותר "אמת" מאשר בדמויות בנוף של אימפרסיוניסטים חשובים אחרים.
בתמונה כפרית מאוחרת זאת של פיסארו אפשר לראות עדיין את הזיקה לקורו, צייר הנוף העיקרי של אמצע המאה ה-19. איכריו של פיסארו מזכירים גם את אלו שצייר מייה, בלי ההדגשות הסנטימנטליות והרמיזות לתנ"ך. אלו הן דמויות בנות זמנן, אישה וגבר העוסקים בעבודה פשוטה. הם גם מבטאים המשכיות, הם איכרים המעבדים את אדמתם זה מאות שנים. שלא כמו ערמות השחת שצייר מונה בערך באותה תקופה, בהתמקדו באור המשתנה על פני הצורות בשעות היום השונות ובעונות השונות, ציורו של פיסארו עוסק יותר בעבודה ופחות באפקטים אסתטיים ניסיוניים.

הקומפוזיציה אופקית במודגש. שני העצים המהווים מסגרת לאיכרים, יותר משנועדו להיות רקע ניגודי, תפקידם כצורות אנכיות להחיות את הנוף האופקי. ערמות השחת יוצרות קו גלי בקדמת התמונה ותורמות למקצב הקומפוזיציה. למרות שפיסארו נטש לא מכבר את משיכות המכחול הניאו-אימפרסיוניסטיות או הפואנטיליסטיות של סרה, רישומן ניכר עדיין במשיכות הקצרות המשמשות לו לתיאור ערמות השחת. גם סולם הצבעים המועצם הוא תזכורת לתקופה הפואנטיליסטית של פיסארו.

ב"יבול יפה", המתאר נוף עם האיכרים, מצליח פיסארו ליצור שיווי משקל בין תיעוד של פעילות אנושית לתיאור נוף מובנה ומורכב.

מפרסומי מוזיאון ישראל:

אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית

תערוכות:

ארבע העונות, מוזיאון ישראל, ירושלים, 28/12/2010 - 07/05/2011

Digital presentation of this object was made possible by:
The Pidem Fund, London