ספרדי, פעל בספרד ובצרפת, 1881-1973
צדודית
יציקת בטון
גובה 533 ס"מ, רוחב 240 ס"מ, עומק 230 ס"מ
מתנת ידידי מוזיאון ישראל, אנטוורפן
B67.0591
בשנת 1912 החל פיקאסו ליצור מבנים מנייר ומקרטון על-פי סגנון הקוביזם הסינתטי. לאחר שהאמן הנורווגי קרל נסיאר הציג לפניו בשנת 1957 את רעיון ה"חריטה בבטון" ביקש פיקאסו לצקת את המבנים הקטנים בהגדלה בחומר יציב ועמיד יותר. "צדודית" היא אחת מעבודותיו הראשונות שהועתקו לתלת-ממד בקנה-מידה גדול, והוא שסיפק את התכניות להצבתה בגן האמנות על-שם בילי רוז, שתכנן איסאמו נוגוצ'י במוזיאון ישראל.
שתי צדודיות המזכירות את פניה של ז'אקלין רוק – אשתו של פיקאסו בשנותיו האחרונות – נחתכות מתוך שני משטחי הבטון המחוברים ביניהם בזווית של 45 מעלות. אחת הצדודיות משלבת בתוכה מבט מלפנים ומן הצד, בסגנון קוביסטי. את הפָּנים מגדיר דווקא היעדר החומר, ואי-אפשר לצפות בו-זמנית בשתי הצדודיות. הנוף המבצבץ מבין החללים הופך רכיב פעיל ביצירה.
Spitzer, Judith, The Billy Rose Art Garden, The Israel Museum, Jerusalem, 2004, English
קמיאן-קשדן, עדינה (עורכת), מפגשים מודרניים: ציור ופיסול מן המאה ה-20 במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010
