קוּבּי מס' 6

הפסל הבולט בין אמני האקספרסיוניזם האבסטרקטי בארצות הברית, דייוויד סמית, החל את לימודי האמנות בשנות העשרים המאוחרות של המאה העשרים בניו-יורק בליגת סטודנטים לאמנות, ושם הוא התוודע לכתיבה מודרניסטית, ליצירות של אמנים כמו מונדריאן וקנדינסקי ולקוביזם. בשנות השלושים המוקדמות עבר דייוויד סמית מציור קוביסטי להדבק (קולאז') ולתבליט, ולבסוף ליצירות תלת ממדיות ולפיסול חופשי. משנת 1935 הוא התמקד בפיסול, למרות שתמיד שאף לאחד ציור ופיסול לכדי צורת אמנות חדשה.

בשנות החמישים החל סמית לעבוד בפלדת אל-חלד, וליצור עבודות גדולות ומופשטות יותר. הוא התחיל לעבוד על סדרת קובי, הנחשבת לפסגת עבודתו, בשנת 1961. הפסל האחרון בסדרה, "קוּבּי XXVI", הושלם זמן קצר לפני מותו ללא עת. סמית ייעד את "קובי", כמו את שאר סדרות פלדת האל-חלד שלו, לתצוגה בחוץ, כדי ששינויי האור ישתקפו בפני הפסל וישנו אותם. קובי הם אפוא השלב האחרון בחיפושיו של סמית אחרי שילוב הצבע עם הפיסול.

"קוּבּי VI" מתייחס אל הדמות האנושית, אך הוא עושה זאת בדרך גאומטרית ומופשטת. צורת ה-X בתחתית הפסל מזכירה את תנוחת הישיבה בקירוס רגלים, הגֵו המרובע קשור למלבן מאונך זקוף כלפי מעלה כמו זרוע מורמת. מלבן נוסף, מעליהם, אולי מייצג את הראש. החלק התחתון והעליון קשורים זה לזה באמצעות מעוין הניצב על אחד מקדקדיו. האיזון העדין של המעוין, בשילוב עם השתקפות הסביבה במשטח הפסל, מעניקים לו תכונה של קלילות למרות גודלו והמסיביות שלו.