“בא אל המנוחה סטפנוס בן בואטוס, פרסביטר, הנח כעת עם הקדושים, ב1- בחודש אבדינאיוס, [שנה] 13 באינדיקציה, שנת 534.“
המשרתים בקודש היו הבישוף, הכהן והדיאקון, ועליהם נוספו משמשים למיניהם. למשרת כהן אפשר היה להתמנות מגיל 30 ומעלה, ולדיאקון מגיל 25. גם נשים יכלו לשרת בתפקיד דיאקונסות. בראש הכנסיות הגדולות עמד בישוף (אפיסקופוס) ולידו מועצת זקנים (פרסביטרים). עוזרי הבישוף בעבודות הצדקה ובטקסים היו הדיאקונים. במזרח לא נמנע מאנשים נשואים לשרת בקודש, אך על אלה שכבר הוסמכו לכהונה נאסרו הנישואים. החוק הקיסרי העניק לכהונה הנוצרית פטור ממסים ושירותים למדינה; הם נשפטו בבתי-דין של הממסד הדתי וגם משכורותיהם שולמו מידי הבישופות.
ישראלי, יעל ומבורך, דוד, ערש הנצרות, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000, עברית / אנגלית
ערש הנצרות, מוזיאון ישראל, ירושלים, 28/03/2000 - 30/01/2001
