Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

תמרה ריקמן

בעיקר ורוד

    01 דצמ' 2020 - 02 מאי 2021
  • אוצרת: רונית שורק
          עוזרת לאוצרת: ריסה פוקס
  • מעצבת: מיכל אלדור
  • אולם חגית, אגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות

הרישומים של תמרה ריקמן מוליכים זה אל זה במקצב פנימי, טמונים בספרי אמן, עשויים על קרטונים משומשים ועל גיליונות נייר. תנועה נסתרת מחברת ביניהם ואין לעמוד על טיבם אלא כחלק מרצף. ריקמן, ילידת 1934, התנסתה בתחריט, ברישום, בפיסול במתכת ובאיור ספרים. בתערוכה מוצגות עבודות מהשנים האחרונות הממזגות פסטל וצבע תעשייתי עם מהלך אינטואיטיווי של עיפרון.

 

לתלמידיה הרבים אומרת תמרה ריקמן "תפתחו מחסן ותאחסנו בו כל דבר שאתם אוהבים, כי בלי מחסן לא תוכלו לעבוד", ומתכוונת ל"מחסני זיכרון" המשמשים מאגרי השראה. ב"מחסניה" שלה שמורים זיכרונות מאמנים שהשפיעו על תפיסתה את המופשטוהם נוכחים ביצירתה. יותר מכול, ניכרת ביצירותיה ההתבוננות המעמיקה בעבודותיהם של אריה ארוך, אביבה אורי, משה קופפרמן ורפי לביא.

 

ברישומי הקרטון הוורודים שיצרה ריקמן ב-2019 היא מחפשת את הקסם ומזכירה את הצורך באיפוק כדי לא לפגום ברושם הראשוני שטמון בחומר. זו הכרזה מפתיעה לנוכח אופיו – קרטונים מרופטים שניכר היטב השימוש הקודם בהם. אבל ריקמן אינה רואה כאן כל סתירה, שכן בעיניה הרושם הרצוי חבוי גם בחומר חסר הילה ומצולק. הקסם נוצר באמצעות בחירה נועזת בצבע הורוד, על אף כל המשתמע ממנוולמרות הבחירה המפתיעה, אין היא מעוניינת בפרובוקציה, במתיקות, או בדיון מגדרי, אלא רק ביכולתו של הצבע התעשייתי להפוך את המצע הגס ליצירות רכות וחושניות.

 

מפתיע ונועז הוא גם הצהוב הזרחני שהיא מרססת על גיליונות הנייר בסדרת רישומים מ-2018. ריקמן משתמשת בהם בשבלונות לשרטוט קווי העיפרון. אף שזו טכניקה שמכוונת בדרך-כלל למתווה מדויק, היא אינה מתחייבת לגבולות ברורים, אלא רק רומזת לקיומם, ומקפידה לשבש אותם. בסדרת רישומי תכלת על נייר נפאלי עשוי ביד, אף הם מ-2018, קווי הגרפיט רצופים ומעוגלים וכמעט נעלמים בגוני הפסטל.

ספרי האמן שריקמן שוקדת עליהם מבטאים באופן המזוקק ביותר את מה שהיא מכנה "האישיות הרישומית שלי". אלו יצירות מופשטות שאפשר להגדיר אותן כיומן המתעד את הלכי הרוח של האמנית, אלא שריקמן כדרכה הודפת כל ניסיון פיענוח: "אני לא מתרגמת את הרגשות שלי לציור – לא אושר, לא סבל, ולא זיכרונות".