Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

פיקאסו

מחוץ לקווים

    07 יולי 2016 - 19 נוב' 2016
  • אוצרת: טניה סירקוביץ
  • ביתן אילה זקס אברמוב לאמנות ישראל, ביתן פלבסקי לעיצוב
אמן: פבלו פיקאסו

פבלו פיקאסו (1973-1881) נודע ביצירתיות מתפרצת וביכולת להמציא את עצמו בכל פעם מחדש, ואולי משום כך הוא הסוחף והמשפיע מכל אמני אירופה במאה ה-20. ביצירתו יש מן התמצית של תקופתו, על השינויים הפוליטיים וההיסטוריים הקיצוניים שידעה ועל תנועות האוונגרד והסגנונות החדשים שהולידה. פיקאסו הכיר לעומק מסורות אמנות קודמות ושאב השראה מאמנים בני-זמנו, אך במהותה היתה יצירתו מקורית ותמיד חדשנית. יחסיו המורכבים עם הנשים הרבות בחייו – כמוזה וכמודל – היו לנושא מוביל בעבודתו, בישרו על שינויים סגנוניים והציתו את דמיונו, ואמנותו היא אפוא גם יומן אינטימי.

הדגש בתערוכה מושם בהדפסים וברישומים, החושפים את משיכתו המתמדת של פיקאסו לתחומים אלה ואת הרב-גוניות הנדירה שביטא בהם. הם גם מאפשרים להתחקות אחר תהליך היצירה של האמן, במיוחד משום שנהג לתארך בדקדקנות את הדפסיו, ובעיקר את הסדרות. עבודותיו נעשו בכל טכניקות ההדפס החשובות – תצריב, תחריט, אקווטינטה, הדפס-אבן וחיתוך-לינולאום – והן מעידות על מיומנותו ומראות שיישם בעצמו את המשפט שנהוג לייחס לו: "לְמד את הכללים כמו מקצוען, כך שתוכל לחרוג מהם כמו אמן".

מאות עבודות מאוסף המוזיאון ומבחר יצירות נודעות שהשאילו מוזיאונים בולטים מרחבי העולם מציגות את ההתפתחות האמנותית של פיקאסו על פני שבעה עשורים, את הניסויים שעשה ואת שליטתו הטכנית הווירטואוזית. היצירות ערוכות בסדר כרונולוגי וממחישות את יכולתו ללהטט בו-זמנית במגוון סגנונות – מהתקופה הכחולה והוורודה לקוביזם; מנאו-קלסיציזם לסוראליזם; ומנטורליזם חיוני לצורות מופשטות ומעוותות. הריבוי המוצג מאפשר לעקוב אחר הפרשנות המשתנה והרעננה-תמיד למוטיבים שמילאו את עולמו, כגון נשים; אמן, מודל וסטודיו; מינוטאור; מלחמות שוורים ועוד. להט היצירה של פיקאסו קיבל בשנותיו האחרונות ביטוי קדחתני והיה פרי של תשוקתו האינסופית לחיים וניסיון לקרוא תיגר על היותו בן-חלוף