מוזיאון ישראל, ירושלים
Close
Close

נגישות

Interface

Adjust the interface to make it easier to use for different conditions.

ברכת הנימפאות

ברכת הנימפאות

צרפתי, 1840-1926

ברכת הנימפאות

צבעי-שמן על בד

גובה 101.5 ס"מ, רוחב 72 ס"מ

מתנת הקרן לירושלים מאוסף סם שפיגל

נחלת הכלל
מס' רישום:

B97.0483

אמנויות/אמנות מודרנית

אמנותו של מונה, מראשית דרכו כצייר ואילך, התמקדה בבדיקה ובניתוח ישירים של תופעות הטבע. כל שנותיו התחבט במשימה שנטל על עצמו, לפתח טכניקות שיאפשרו לתרגם אל הבד את תחושותיו, כך שתישמר מהימנות החוויה החזותית. במרוצת המחצית השנייה של המאה ה-19 הוא הרבה לנסוע ולחפש אחר מוטיבים ראויים לציור. והנה, לקראת סוף המאה, גילה שהנושא המרתק ביותר נמצא דווקא אצלו, בחצרו ממש. כל שנדרש לו למילוי צרכיו האסתטיים היה מונח לפניו בתחומי אחוזתו בז'יוורני. ואכן, בז'יוורני צייר את האחרונה בסדרות הגדולות שלו, "הנימפיאות". בעבודה על סדרה זו, גולת הכותרת של יצירתו, השקיע את כל מאודו מסוף שנות התשעים ועד מותו ב-1926.

מונה נשבה בקסמי המים כבר בתחילת דרכו האמנותית. את עבודותיו הראשונות בנושא זה צייר בשנות השישים של המאה ה-19, ובעשורים הבאים עוד הרבה לעסוק בו. להוציא את ציורי לונדון וונציה שלו, גינות המים הפכו להיות נושאו ועיסוקו הבלעדי. העיסוק במים אפשר למונה לספק את סקרנותו בכל הנוגע לאור ולארעיותם של מראות הטבע. בשנות התשעים חידש מונה את פני גנו בז'יוורני, ובברכה שבו הצליח לגדל נימפיאות. בערך באותה תקופה החל לצייר מחרוזת של נופי מים שלווים, שאווירה מהורהרת שורה עליהם. הוא דבק בנושא זה בשלושים שנות חייו האחרונות. הסדרה הראשונה במחרוזת, שעסקה בנושא הברכה והגשר היפני שנמתח מעליה, הוצגה בשנת 1900.

משנת 1903 כבר עבד מונה כמעט אך ורק על ההשתקפויות במי הברכה, והתמקד יותר ויותר בפני המים לבדם. הוא היה מתחיל ישירות בטבע – בהנחת כתמים גדולים של גוונים מנוגדים והדגשי צבע. אולם קרוב לוודאי שאת חלק מן העבודה הממשית עשה אחר כך בסדנה, מן הזיכרון – שיטת עבודה שפיתח כבר בסדרות הקודמות שלו. לפעמים היה עובד בבת-אחת על כמה ציורים מן הסדרה, בהדגישו את הרכיבים המאחדים ביניהם, אשר יהיו חשובים כאשר תוצג כל הסדרה יחד. התערוכה השנייה של הסדרה, שכללה 48 בדים שצוירו בשנים 1903–1908, הוצגה במאי 1909 בגלריה דוראן-רואל. כל העבודות הוצגו אז יחדיו בחדר אחד ומונה פיקח על התלייה ברצף הנכון.

הציור "ברכת הנימפיאות" הוא מן הסדרה השנייה הזאת. הוא מתאר קטע ברכה מנותק מן הנוף הסובב אותה. המים ממלאים את מלוא הבד לאורכו ולרוחבו, ורק הכתמים המוקצרים של הנימפיאות מדריכים את עין הצופה. פני המים שלווים, והשמים והעצים המשתקפים בהם הם עדות למתרחש מחוץ לברכה. נאמן לרוח האימפרסיוניסטים, שחתרו לייצוג העולם החזותי ללא זיוף, אין מונה מבחין בין ההשתקפויות – האשליה – ובין המציאות.

שיאה של המחרוזת הגדולה הזאת, שעמה נמנית "ברכת הנימפיאות", היתה סדרה של תמונות בממדי ציורי קיר, שצוירו בין 1914 ל-1923 ואחר כך הוצגו באולם שנבנה במיוחד למענן במוזיאון האורנז'רי בפריז.

מפרסומי מוזיאון ישראל:

The Israel Museum, Publisher: Harry N. Abrams, Inc., 2005

רחום, סטפני, אוסף סם שפיגל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1993, עברית / אנגלית

אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית

תערוכות:

אוסף סם שפיגל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 22/06/1993 - 29/08/1993

Digital presentation of this object was made possible by:
The Pidem Fund, London