עדי נס
ישראלי, נולד ב-1966
בלי כותרת
הדפסת צבע
גובה 90 ס"מ, רוחב 144 ס"מ
מתנת גרי ב' סוקול, סן-פרנסיסקו
© האמן
מספר רישום: B02.0218
 
 

עדי נס מצלם כביכול ארוחה שגרתית של חיילים, אך כדרכו התמונה מבוימת לגמרי ועיצובה מדוקדק לפרטי-פרטים. מקור ההשראה של המעמד המתואר הוא ציור "הסעודה האחרונה" מאת לאונרדו דה-וינצ'י, שבמהלכה ניבא ישו לשליחיו את מותו הצפוי עקב בגידת אחד מתלמידיו. זהו אחד הרגעים הדרמטיים והמכריעים בסיפור הבשורה הנוצרית – רגע, שמכין את השיא האנושי והתאולוגי של אירוע צליבת ישו, הקרבן העליון שבמותו יושיע את העולם.

אם בעבר הוצג החייל בתרבות הישראלית ובאמנותה כדמות מעוררת הערצה: צעיר נצחי, אמיץ ובוטח, בן דמותם של "החלוץ" ו"הצבר" המיתולוגיים, הרי שעדי נס מדגיש את גילם הצעיר של החיילים השרויים בין נערות לבגרות ובין תום להתפכחות. זה השלב שבו הסכנה הגדולה מכול - אפשרות מותם בקרב - אורבת להם. בחיבור שמציע נס בין הסצנה הגורלית מן הבשורה הנוצרית לבין המציאות הישראלית מגולמת על כן אמירה פוליטית נוקבת שעניינה מושגי השליחות והקרבן. כמו תלמידיו של ישו, גם החיילים הם שליחים של רעיון ושל כוח חזק מהם ובה-בעת קרבנות של סבך פוליטי ולאומי שאין להם שליטה עליו. חורי הכדורים שבקיר, עשן הסיגריה והתפוח הנגוס כסמלי החלוף מזכירים לנו שמעל בני החבורה הזאת מרחף צל האפשרות שזו תהיה אולי סעודתם האחרונה.

פרסומים:
Perez, Nissan N., Revelation: Representations of Christ in Photography, Merrell Publishers Limited in association with the Israel Museum, Jerusalem, 2003, אנגלית
The Israel Museum, Publisher: Harry N. Abrams, Inc., 2005
צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010

תערוכות:
התגלות: דמותו של ישו בצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים, 22/05/2003 - 06/09/2003



Digital presentation of this object was made possible by : The Pidem Fund, London