צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים |
|
|
כיסא אליהו
1925-1916 בצלאל, בית-מדרש לאמנות ולמלאכות אמנות, ירושלים עיצוב: זאב רבן, ישראלי (יליד פולין), 1970-1890 עץ אגוז, עור, שטיח צמר, רקמה על משי וקטיפה, שנהב, צדף, כסף, פיליגרן, אמייל ופליז רקוע גובה 190 ס"מ, רוחב 91 ס"מ, אורך 91 ס"מ רכישה בנדיבות יוסי בנימינוף, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב מספר רישום: B82.0363 |
|
|
כיסא אליהו הוא הכיסא שהסנדק יושב עליו בטקס ברית-המילה ובידיו הרך הנולד. לפי המסורת, אליהו הנביא נוכח בכל טקס ברית-מילה ומגן על הנימול. כיסא אליהו המוצג כאן הוא אחד החפצים החשובים והיוקרתיים ביותר שעוצבו ב"בצלאל, בית-מדרש לאמנות ולמלאכות אמנות" אשר נוסד ב-1906 בירושלים. ייצורו נמשך כמה שנים, והשותפים לו היו נציגי כל בתי-המלאכה של "בצלאל", כל אחד והטכניקה שהוא התמחה בה. הרעיון שעמד ביסוד "בצלאל" היה ליצור סביבת חיים שיהיה בכוחה להשפיע על הנמצאים בה ולהפיח בהם רוח לאומית באמצעות סמלים ציוניים ומוטיבים מן התנ"ך ומארץ-ישראל. סמלים ומוטיבים אלה מופיעים גם על הכיסא ומייצגים את תפיסת הזהות הציונית המוקדמת אשר ביקשה לקשור את עתיד האומה העברית עם העבר המדומיין שלה מימי המקרא. זוהי תפיסה המזדהה עם העומק ההיסטורי של היהדות כמסורת דתית ולאומית כאחד. הכיסא מעוטר בסצנות מקראיות הקשורות לטקס המילה כגון עקדת יצחק ועלייתו של אליהו הנביא השמימה, בסמלי 12 השבטים ושמותיהם ובדמויות הכרובים – מערכת שלמה שהקשרה הוא מקדשי ומלכותי. אך טבעי הוא אפוא, שטקס המילה המסמל את הברית בין היהודי לאלוהיו ייערך על כסא-מזבח המעוצב כסמל חי להתחדשות הלאומית היהודית.
|
|
