צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, אבשלום אביטל |
|
|
ז'אק ליפשיץ
יליד רוסיה, פעל בצרפת ובארצות–הברית, 1973-1891 דמות הניתנת לפירוק (רקדנית) 1915 עץ טבעי ועץ צבוע גובה 87.6 ס"מ, רוחב 22.8 ס"מ, עומק 14 ס"מ מתנת יולה ליפשיץ לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב, לכבוד טדי קולק © עיזבון האמן מספר רישום: B96.0115 |
|
|
ז'אק ליפשיץ הגיע לפריז בגיל 18 והתחבר לאמנים מארצות שונות שנמשכו גם הם אל הבירה, וביניהם ברנקוזי, דייגו ריברה ופיקאסו. פיקאסו הציג בפניו את הציירים הקוביסטים ועם הזמן היה ליפשיץ לפסל הראשון שיישם את עקרונותיהם בעבודתו. בשנת 1914 (בגיל 23) כבר החל ליפשיץ ליצור פסלים חדשניים שהקנו לו את מעמדו כאחד מן הפסלים פורצי הדרך במאה העשרים. הפסל רקדנית הוא דוגמה קלסית ליצירתו הקוביסטית של האמן, אך משתקפת בו גם התעניינותו הגדולה בתמשיחים מצריים ובאמנות אפריקאית. יצירת דמות הנראית מן החזית וראשה בצדודית מושפעת ללא ספק מן הציור המצרי; השימוש בעץ והצללית המוארכת של הגוף, הסגנון של הפרקים וקצב הצירוף של העיגולים והזוויות הם פרי השראת האמנות האפריקאית. אך אין ספק שעיקר ההשפעה על ליפשיץ באה מן הציור הקוביסטי, והוא מעביר את עקרונותיו ביצירתיות אל התלת-ממד. החלקים המופרדים מצורפים זה לזה באלכסון ושכבותיהם יוצרות משטחים רבים למרות שהפסל אינו עבה במיוחד. כדי להדגיש עוד יותר את הנפח, צבע ליפשיץ חלק מן החלקים. משטח אחד בגבה של הדמות מנוקד נקודות שחורות, המצאה קוביסטית ששימשה במקום אור וצל כדי להבדיל בין פנים. החלל מתמלא עוד בפעילות על ידי העובדה שאפשר להתבונן בדמות גם מלפנים וגם מאחור אך היא שונה מאוד משתי נקודות המבט, והצופה מוצא עצמו נע סביב היצירה כדי לראותה.
|
|
