צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, אבשלום אביטל |
|
|
פול גוגן
צרפתי, 1903-1848 נוף עם כלב 1903 צבעי-שמן על בד גובה 73.5 ס''מ, רוחב 92.5 ס''מ עיזבון רובר ומרגריט כאהן-סרייבר למדינת ישראל, לזכר אמנון בן נתן, שנפל במלחמת יום כיפור, בהשאלת קבע למוזיאון ישראל, ירושלים, מאת האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל נחלת הכלל מספר רישום: L-B01.001 |
|
|
גוגן הגיע לפפיטה, עיר הבירה של טהיטי, ביוני 1891, בחיפוש אחרי סביבה שהציוויליזציה טרם השחיתה. לאכזבתו, התברר לו שמיסיונרים נוצרים הרסו כמעט לגמרי את אורח החיים הראשוני, את האמנות השבטית ואת הדת האלילית שהוא קיווה למצוא שם. לנוכח מציאות זאת, החל גוגן ממציא מחדש את התרבות האבודה שחיפש, על ידי התבוננות במעט המנהגים והמסורות המקומיים ששרדו, על ידי מחקר במקורות ספרותיים ועל ידי שימוש בדמיונו שלו. ב-1901, חיפש גוגן סביבה ראשונית עוד יותר והוא עזב את טהיטי ופנה לאי היווה אואה באיי מרקיז. תוך זמן קצר הוא התעמת עם הרשויות המקומיות, האזרחיות והדתיות כאחת. אולי עימות זה מסביר את עמידתו המאיימת של הכלב הגדול והשחור בחזית נוף עם כלב מול התרנגולת תפוחת החזה הנערכת לקרב. מכל בחינה אחרת, הנוף המצויר הוא נוף אידילי. ציוריו של גוגן בתקופה זו נטו לאיפוק ופשטות צורנית, המאפיינות את נוף עם כלב. במבט אל מעבר לחנותו הקטנה של בן ורנה הניצבת באמצע, נראים ההרים הנסוגים ברצועות אפקיות בגוונים ראליסטיים של ירוק ואפור בצד גוונים סגולים וורודים, פרי דמיונו של הצייר. ציור זה הוא אחד מששת הציורים שגוגן השלים במחצית השנה האחרונה לחייו, ונראים בו היטב צירופי הגוונים הבוהקים שאפיינו את ציוריו הטובים האחרונים, ציורים שלימים היו כה משמעותיים עבור תנועת הציירים הפוביסטים.
|
|
