צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים
פול סיניאק
צרפתי, 1863–1935
סירת גרר, תעלה בסמואה
1901
צבעי-שמן על בד
גובה 66 ס''מ, רוחב 82 ס''מ
מתנת שרה מאיר, תל-אביב, לזכר בעלה משה מאיר
© ADAGP, Paris, 2005
מספר רישום: B94.0600
 
 

פול סיניאק נולד במשפחת סוחרים פריזאית אמידה ולפיכך נהנה כל ימיו מעצמאות כלכלית. משנת 1882 ואילך הקדיש את עצמו לציור. מאחר שלמעשה היה חסר כל הכשרה מקצועית רשמית, התבסס בתחילת דרכו על לימוד עצמי של האימפרסיוניזם ועל היכרותו האישית עם כמה מן הדמויות המרכזיות בתנועה. בעקבות פגישתו עם ז'ורז' סרה ב-1884, אימץ את תיאוריות הצבע ואת שיטותיו הניאו-אימפרסיוניסטיות (הפואנטיליסטיות) של אמן זה. כעבור שנתיים, כשהשתתף בתערוכה הקבוצתית האימפרסיוניסטית האחרונה, הוצגה כבר עבודתו של סיניאק עם יצירותיה של הקבוצה הניאו-אימפרסיוניסטית.

אחרי מות סרה ב-1891, היה סיניאק לרוח החיה של הקבוצה ולראש המדברים בה. בכתביו ניסח בבהירות את התיאוריות הניאו–אימפרסיוניסטיות בדבר הסדר המוקפד של משיכות המכחול, ההישענות על תיאוריה מדעית של צבע והחזרה לכללי הקומפוזיציה הפורמליים של העבר. בעיני סיניאק, שהיה אנרכיסט ופציפיסט, היו התיאוריות ה"מדעיות" של הניאו-אימפרסיוניזם פן של אמונתו בטכנולוגיה ובקדמה האנושית.

מ-1892 החל סיניאק לנסוע בקביעות לסן-טרופה שלחוף הים התיכון ומאז ואילך ניתן להבחין בהתפתחות אטית של סגנונו. גוני צבעיו מתחזקים ומשיכות המכחול שלו מתרחבות בהדרגה ונפרדות זו מזו על-ידי שטח קטן של צבע היסוד הלבן של הבד המציץ מתחת. בתקופה זו חדל לצייר ישירות בחוץ והעדיף לרשום בטבע מתווי עיפרון וצבעי מים, ולסיים את ציוריו בסטודיו. במקביל נעשה סגנונו עיטורי יותר ויותר ומנותק מן המציאות המיידית.

"סירת גרר, תעלה בסמואה" מצוירת במשיכות מכחול דמויות פסיפס בצבעים טהורים. הלובן שמסביב לכל נקודת צבע מעניק לתמונה את אורה הבוהק, ואילו הניגוד החריף של הצבעים המונחים בסמיכות (כחול-צהוב, סגול-כתום, אדום-ירוק) מחייה את פני השטח. ניגודים אלה מאוזנים על-ידי הרמוניות מאחדות של צבעים (כחול-ירוק, צהוב-כתום, אדום-סגול), המזכירות לנו שסיניאק היה אמן מופלא של הצבע.

חרף פני השטח הרוטטים שיוצרות נקודות הצבע הנפרדות, הרושם הכללי הוא של רגיעה ואיזון. רושם זה מושג על ידי הסימטריה הקלסיציסטית של הקומפוזיציה, המחולקת – גם לאורך וגם לרוחב – ביחס המדויק של חתך הזהב, 5:8. עם זה, הגיאומטריה של הקומפוזיציה מתרככת על-ידי קימורי העשן, ההרים, העצים וקו החוף, החוזרים על עצמם במקצב ריתמי ובכך מוסיפים לה אלגנטיות דקורטיבית.

בהיותו ימאי ותיק, הרבה סיניאק לכלול ביצירותיו נופי ים, נמלים וסצנות של נהרות, במיוחד נהר הסן. סמואה, ששם צוירה סירת הגרר, היא עיר קטנה שבין הסן ויער פונטנבלו, המרוחקת כחמישים קילומטרים מפריז. הציור מגלה את חיבתו של סיניאק לספינות הקיטור פולטות העשן שהיו אז חדשות למדי. נראה שהאמן נהנה מצירוף היבט זה של מודרניזם תעשייתי אל הרכיבים המוכרים יותר ביצירתו — מים, רקיע ומשחק האור.

פרסומים:
אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית



Digital presentation of this object was made possible by : The Pidem Fund, London