צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים
לסר אורי
גרמני, 1861–1931
השטיח האדום
שנות ה-90 של המאה ה-19
צבעי-שמן על בד
גובה 100 ס''מ, רוחב 66 ס''מ
נתקבל באמצעות הסוכנות היהודית, ניו-יורק
מספר ירס"ו: 21002/2
מספר רישום: B50.11.0016
 
 

רבים מציוריו של לסר אורי משנות השמונים של המאה ה-19 מתארים נשים תופרות; הוא הכיר פעילות זו מקרוב מאז ילדותו. אביו נפטר כשהיה אך בן אחת-עשרה בבירנבאום שבפוזן (לפנים בפרוסיה, כיום בפולין) ואמו נאלצה לעקור לברלין עם לסר ושני אחיו. שם פתחה חנות לכלי לבן ומרווחיה הצליחה לתת לבניה חינוך. כך גדל אורי באווירה שהתפירה היתה בה דרך חיים ועבודה. רקע ביוגרפי זה מסביר מדוע בעשור הראשון לפעילותו האמנותית הוא חזר שוב ושוב אל דמות התופרת – נושא קלסי של ציורי ההווי באותן שנים.

ב"השטיח האדום" מתוארת אישה צעירה יושבת על ספסל בגבה אל הצופה ותופרת. היא מנצלת את אור היום החודר מבעד לחלון לעשות את מלאכתה. האריג צונח מחיקה בשובל ארוך ונערם על השטיח. הקומפוזיציה שואבת את חיוניותה מניגודי הצבעים: האור מצית את האדום שבשטיח ומדגיש את צלליתה של האישה הלבושה בשמלה שחורה.

מבחינת הקומפוזיציה, יש לשייך את "השטיח האדום" לקבוצה של תמונות תפנים שצייר אורי בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים. משותף לכולן מוקד ציורי צר, המאפשר להציג רק קטע קטן של החדר, והדבר משווה להן אווירה של שלווה ואינטימיות ביתית. בתמונות הללו נראות נשים שקועות בעיסוקים ימיומיים כגון קריאה וכתיבה, או חולמות בהקיץ למול האח. הסצנות המתוארות הן כאיים של אושר ביתי פשוט אשר הזמן כמו עמד בהן מלכת.

פרסומים:
אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית
סירקוביץ', טניה, חדר משלה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2007

תערוכות:
חקר מוצאות: אוצרות תרבות שנבזזו במלחמת העולם השנייה, מוזיאון ישראל, ירושלים
חדר משלה: דיוקנאות נשים מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 04/12/2007 - 29/02/2008



Digital presentation of this object was made possible by : The Pidem Fund, London