Photo © IMJ, by Max Richardson
פייר-אוגוסט רנואר
צרפתי, 1919-1841
דיוקן גברת פולן
1890-1885
צבעי-שמן על בד
גובה 81.7 ס"מ, רוחב 58.3 ס"מ
מתנת אוגדן פיפס, ניו-יורק, לקרן התרבות אמריקה-ישראל
נחלת הכלל
מספר רישום: B72.0018
 
 

בסוף שנות השבעים של המאה ה-19 נחל רנואר הצלחה במאמציו להיות לצייר הדיוקנאות המקובל על עשירי פריז. הוא חדל להשתתף בתערוכות של האימפרסיוניסטים משום שסבר שעליו להתרחק מהם ולהציג רק בסלון, אם ברצונו לשים קץ להאשמות שהוטחו נגדו שהנהו מהפכן. הוא גם ביקש להתרחק מסגנון העמימות הרכה שפיתח בתחילת אותו עשור – הן מסיבות אסתטיות הן משום שזה היה לו למכשול בקבלת הזמנות.

במשך כשלוש שנים, בשנים 1879–1882, נהנה רנואר מרווחה כספית יחסית. קשריו המתהדקים עם בני החברה הגבוהה הביאו לו הזמנות לציור ושיפרו את סיכויו להתקבל לסלון. בדיוקנאות המוזמנים, שהיו יותר ממחצית מציורי הדמויות שצייר באותה עת, טיפל בדרך ברורה ומוחשית: הוא צמצם את משיכות המכחול הבולטות ואת השתקפויות הצבעים ותחת זאת הבליט פרטים חושניים ומרקמים עשירים. עם זה, הוא לא שב אל סולם הצבעים המוגבל ואל הצללים הכהים ולא אל הגימור החלק שהיה מקובל בקרב האמנים האקדמיים. אך לא עבר זמן רב והוא מאס במשימות מסוג זה והחל לחפש דרכים לחדש את יצירתו האישית.

"גברת פולן" (לשעבר ז'אן טרנקזה), נושא הדיוקן שלפנינו, לא היתה אחת הלקוחות מן החברה הגבוהה אלא אשת חבר. פול פולן (1852–1937) היה רופא שיניים, אספן אמנות שלא פעם שימש מתווך שסייע לאימפרסיוניסטים למכור את ציוריהם, ואף פַּסל (הוא פיסל גם דיוקן של רנואר). כן היה בעליו של ציור חשוב נוסף אחד לפחות של האמן, "אם וילדיה" (1875–1876; כיום באוסף פריק, ניו-יורק). "דיוקן גברת פולן", שצויר לאחר תקופה של חיבוטי נפש אמנותיים, עשוי במשיכות מכחול עבות, מקבילות, ובצבעים עזים, ואילו הפנים והצוואר עשויים בגוני החרסינה המעודנת המוכרים לנו מדיוקנאותיו של האמן בשלהי שנות השמונים.

הדמות מוצגת על רקע לא ברור עד כי אין לדעת אם היא עומדת או יושבת, אף כי משיכות המכחול המעוגלות מימין למטה מרמזות על כיסא. שפע גוני האדום-כתום החמים הססגוניים והזהב השולטים ברקע עומדים בניגוד לבגדיה השחורים. צבעי הרקע מונחים על הבד במשיכות ארוכות ומודגשות היוצרות פסים מקבילים, כעין קרעים. משיכות המכחול של הבגדים קצרות יותר ומלוות את מתאר הגוף ואילו הפנים מעובדים בצבע דליל בהרבה ובמגעים קלים וזהירים.

גברת פולן לובשת שמלה שחורה צנועה, ארוכת שרוולים וסגורה במפתח הצוואר, ורק מותניה הצרים מעידים על גזרתה העדינה. שמלתה נראית עשויה אריג שחור דק מעל אריג בגוון צהוב זהוב המנצנץ באור, וידיה נתונות בכפפות עור שחורות אופנתיות. ברק הזהב של הצמידים, הסיכה והעגילים שהיא עונדת, וכן נצנוץ שמלתה, חוזרים כמו הד ברקע וכך קושרים אותה אליו, למרות הניגוד החזק שבין האדום לשחור. מבטה של הדמות, כמו ברבים מציוריו של רנואר, כאילו איננו מודע לצייר או לצופים. לפניה ארשת מהורהרת וחולמנית שהיתה חביבה על האימפרסיוניסטים כאמצעי למתן את האופי המלאכותי של הדיוקנאות המסורתיים.

פרסומים:
סירקוביץ', טניה, חדר משלה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2007
אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: ציור ופיסול מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עברית / אנגלית

תערוכות:
חדר משלה: דיוקנאות נשים מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 04/12/2007 - 29/02/2008



Digital presentation of this object was made possible by : The Pidem Fund, London