התמונה באדיבות רשות העתיקות

מגילות מדבר יהודה, שרובן נכתבו על קלף, שרדו כאלפיים שנה במערות ליד ים המלח בזכות האקלים המיוחד בתוכן. מאז נלקחו המגילות מהמערות החוקרים מנסים למצוא דרכים להגן עליהן מן ההשפעות המזיקות של הזמן, של השינויים בטמפרטורה ובלחות, של זיהום האוויר ושל הצגתן לקהל.

התמונה באדיבות רשות העתיקות

לשם הצגתן ושימורן של המגילות נפתח ב-1965 היכל הספר. צוות המעבדות של מוזיאון ישראל וצוות היכל הספר עשו כל מאמץ לשמור על שלמות המגילות ולמנוע את התפוררותן, אך בהיעדר טכניקות בדוקות לשימור ולתחזוקה שוטפת נעשה שימור המגילות בדרך של ניסוי וטעייה כחמישים שנה. טכניקות חדשות היו נחוצות זה מכבר כדי לעצור את החמרת מצבן של המגילות וכדי לתקן נזקים שנגרמו בעבר. לפיכך פנתה רשות העתיקות למכון גטי לשימור בקליפורניה, הטוב ביותר בעולם בתחום השימור. הצוות המדעי של מכון גטי ערך מחקר מעמיק ונרחב, וב-1997 החל היכל הספר בתכנית שימור ארוכת טווח לשמונה המגילות שהוא מחזיק על פי המלצותיו של המכון. כל קטע מגילה שבתצוגה ובמחסן המוגן עובר טיפול מיוחד בידי מומחים במעבדות רשות העתיקות: ניקוי יסודי, יישור, תיקון בעזרת נייר יפני ועוד.

בכלל המאמץ ליצור תנאים מתאימים יותר לשימורן ולהצגתן של המגילות בהיכל הספר תוכנן אב-טיפוס של ארון תצוגה, שנועד לבחון טכניקות תצוגה המתאימות לתקן המקובל בעולם (כגון שימוש בסיבי-אור אופטיים והעמדת המגילות בזווית הקטנה מ-35 מעלות כדי למנוע את קריסתן מכוח הכבידה). אם ניסיון זה יצליח יוחלפו כל ארונות התצוגה בהיכל הספר.