| |
עם
התקרב שעת הצהריים הפסיקו אנשי העדה את עבודתם כדי לעבור טקס היטהרות
במים שהיה תנאי הכרחי להשתתפותם בסעודה בצוותא. טקס זה התקיים בעיקר
במקוואות שסביב חדר האוכל.
מנהג הטבילה היה נפוץ בקרב יהודים בתקופה זו, אולם טבילתם של אנשי הכת
נבדלה מזו של כלל ישראל בשני סממנים עיקריים: (א) הטבילה היתה מותרת
לחברי הכת בלבד; (ב) הטבילה היתה תדירה לא רק בקרב כוהנים המשרתים בקודש,
כמצוין בתורה, אלא הכול טבלו לפני הסעודה כדי להבטיח את טהרת כל המשתתפים.
הטבילה היתה קשורה בתפיסתם של חברי הכת לחזרה בתשובה ולטהרה רוחנית,
רעיון דומה לזה שהביע יוחנן המטביל.
בקומראן נתגלו כלי אבן אשר על-פי ההלכה אינה מקבלת טומאה - וגם דבר זה
מעיד על חשיבות הטהרה בחיי היום-יום של חברי הכת. הגרזן המוצג כאן מתאים
לתיאורו של יוספוס את הכלי אשר שימש לאיסיים לשמירת הניקיון בעת עשיית
צורכיהם.
|
|
 |
|
|
תצוגת
קבע 
