| |
מיד
אחרי שקמו משנתם, התנקו אנשי העדה, התלבשו ומיהרו לרדת בשבילי העפר ממקום
מגוריהם אל המבנה המרכזי, כדי לקיים בצוותא את תפילת השחר היומית. עדות
לתפילת הבוקר מצויה, למשל, במזמור שבמגילת תהילים (טור XIX), סדר הענינים
ואוצר המלים במזמור זה תואם את ברכות השחר שבתפילות המקובלות כיום.
נראה שבקומראן נהגו להניח תפילין בשעת התפילה, ואין להוציא מכלל אפשרות,
שחלק מהאנשים נשאו עמם את תפיליהם כל היום. התפילין שנמצאו בקומראן הם
העדות העתיקה ביותר לחפץ זה. הם דומים בצורתם, בקלף שבתוכם, ובאופן קשירתם
לתפילין המקובלים עלינו כיום, העשויים על-פי הנוהג הרבני. אולם, שלא
כצורתם החיצונית, שנקבעה כנראה במרוצת המאה ה-1 לספירה, תוכנם של התפילין
טרם גובש באותה תקופה.
מסקנה זו עולה מן הממצא בקומראן, שכולל מלבד ארבע הפרשיות המסורתיות-הרבניות,
טקסטים רבים שסדר הפרשיות שונה בהם, ואף קטעים אחרים, כגון עשרת הדיברות.
|
|
 |
|
|
תצוגת
קבע 
