| |
יום
העבודה נמשך בקומראן עד הערב, ואז חזרו אנשי העדה על טקסי הטהרה במים
ועל הסעודה המשותפת כבצהריים. את שעות הלילה ניצלו החברים לא רק למנוחה,
אלא גם לפעילות רוחנית - ללימוד תורה, לשפיטת חברים ולתפילה בציבור.
וכך שילבו אנשי הכת בימות השבוע, יום אחר יום, ענייני דיומא עם דברים
שברוח, עד שהגיעו לשבת. הלכות השבת של הכת התאפיינו בחומרה יתירה, במטרה
לשמור על קדושת היום. עיקרן היה עבודת האלוהים בתפילה ובלימוד. מן המגילה
"שירות עולת השבת" אנו לומדים על דרך ה"עבודה שבלב"
בקרב אנשי הכת: המגילה כוללת 13 מזמורים, שמלאכים מסויימים אומרים אותם
- בכל שבת מזמור אחר, וכך ארבע פעמים בשנה, במשך 52 שבועות השנה. מזמורים
אלה היו בוודאי, כפי שיעיד שמם, בבחינת תחליף לקרבנות השבת בבית המקדש
בירושלים. דומה שחברי הקהילה תפסו את שירתם בשבת כבבואה לשירת המלאכים
בבית המקדש של מעלה.
|
|
 |
|
|
תצוגת
קבע 
