ב-1903 החל פתאום בוריס שץ להוציא מתחת ידיו, בפרץ של יצירה, סדרה של תבליטים בנושאי הווי יהודי, מנהגים ומראות מתחום המושב. המאורע החשוב והטראומטי שמן הסתם השפיע עליו היה הפרעות ביהודי קישינייב - מן האירועים המכריעים בתולדות הציונות, ששינו גורלות רבים והביאו גם לקרע בנפשו וביצירתו של שץ. אפשר לראות בפריסה המרשימה והמרוכזת של תמונות מחיי היהודים שיצר מעין פעולת שימור והצלה של עולם הולך ונעלם שהנה גם מאוים באיום ממשי של היכחדות אלימה.

סדרת התבליטים היתה אמנם בבחינת תגובה אישית וספונטנית, אך נועדה גם להעמיק את הרקע הלאומי-היהודי של צופיו, ויעידו על כך ההעתקים הרבים שיצר מתבליטים אלה ודאגתו לפרסמם ברבים.
הדגשת ההווי היהודי הגלותי כערך קושרת את שץ אל אחד-העם, שבעיניו כללה התרבות היהודית לא רק את עלילות המקרא וגיבורי התנ"ך כפי שגרסו הציונים הלוחמניים, אלא גם את התרבות שנוצרה בגולה. תיאור היהודים הפשוטים ברגעים המובהקים ביותר של מימוש זהותם היהודית מתקשר ישירות לשאיפתו של שץ לבטא את "רוח העם" באמצעות ההווי העממי.

הקדמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 


קבלת שבת, 1903
(גרסת הברונזה מ-1913),
תבליט ברונזה, מסגרת פליז ועץ
אוסף פרי

למאגר התערוכות , מוזיאון ישראל | מוזיאון ישראל, ירושלים | כל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-
To The Israel Museum Exhibition Online | The Israel Museum, Jerusalem | Copyright © The Israel Museum, Jerusalem 1995-