תפיסת האמנות היהודית של בוריס שץ ואחר-כך של "בצלאל" היתה חלק מעולם שלם שדן בשאלת מהותה של אמנות כזאת בשלהי המאה ה-19.. שץ דגל בגישה של הציונות הרוחנית שלפיה, אדם שהזיקה ליפה ולאסתטי אינה בנפשו הוא יצור אנוש פגום, ועם חסר אמנות איננו עם. קיומה של אמנות חזותית מעשה ידי יהודים הוא על כן תנאי כמעט בלעדי להבראתה של האומה, וזו יכולה להתפתח רק על אדמת ארץ-ישראל.

אפשר לראות בפעילות של שץ שתי פנים סגנוניות של שלמות אחת: מצד אחד פסליו שלו שנעשו בסגנון ראליסטי-אקדמי, ומצד אחר מוצרי "בצלאל" שנעשו בהשראת האידאולוגיה שקידם. העיצוב ה"בצלאלי" ביקש לשלב מוטיבים סמליים וסגנוניים מן המזרח, מן המערב ומארץ-ישראל עם תכנים תנ"כיים וציוניים. זאת היתה דרכם של אנשי "בצלאל" לגשר בין מזרח למערב, כשם שיצרו גשר בין עבר להווה, כששילבו מוטיבים ארכאולוגיים או סצנות תנ"כיות בכלים שימושיים מודרניים.

הקדמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

עוד קו מאפיין של האסתטיקה של מוצרי "בצלאל" היה האופי האידאליסטי והתמים של הסצנות שתוארו בהם; איזו אווירה סנטימנטלית של גן-עדן טהור ומואר, ובעיקר - הרמוניה נעימה ורכה ויופי רב-קסם שאפיינו בייחוד את תיאוריהן של דמויות המתבשמות מטבילה בטבע מושלם.


"עוד אבנך ונבנית בתולת בת ציון", שנות ה-20, אריחים מזוגגים
יוצר בבית-המלאכה לקרמיקה ב"בצלאל" | אוסף זאב הולצמן, תל-אביב

 


רועה צאן, שנות ה-20,
אריחים מזוגגים
יוצר בבית-המלאכה לקרמיקה ב"בצלאל"
אוסף זאב הולצמן, תל-אביב

למאגר התערוכות , מוזיאון ישראל | מוזיאון ישראל, ירושלים | כל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-
To The Israel Museum Exhibition Online | The Israel Museum, Jerusalem | Copyright © The Israel Museum, Jerusalem 1995-