המסמך הנדיר המוצג כאן בפעם הראשונה לפני הציבור הוא הטיוטה שחיברו חברי ההנהגה הציונית בבריטניה כבסיס ל"הצהרת בלפור" . ב- 2 בנובמבר 1917 פרסמה ממשלת בריטניה גילוי דעת, שבו הכירה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ-ישראל והביעה את נכונותה לעזור ליהודים להקימו. גילוי דעת זה נודע לימים בשם "הצהרת בלפור".

ההצהרה ניתנה בעקבות משא ומתן ממושך שקיימו מנהיגי הציונות ואישים יהודים חשובים בבריטניה ובראשם ד"ר חיים וייצמן, שהיה מקורב ללורד ארתור ג'יימס בלפור, שר החוץ הבריטי דאז. הלורד בלפור ביקשו לנסח הצעה להצהרה מדינית בריטית שתבטא את האינטרס הציוני בארץ-ישראל. ועדה בהשתתפות וייצמן ו מנהיגים ציוניים אחרים ישבה על המדוכה, וב17- ביולי 1917 העלתה על הכתב - על נייר המכתבים של מלון "אימפריאל" הלונדוני שבו התכנסה - את טיוטת ההצעה המוצגת כאן בזו הלשון: "ממשלת הוד מלכותו מקבלת את העקרון שארץ-ישראל תשוב ותהיה בית לאומי לעם היהודי. ממשלת הוד מלכותו תתאמץ במיטב כוחותיה להבטיח את הגשמת המטרה הזו ותדון עם התנועה הציונית על הדרכים והאמצעים הדרושים לכך".

הקדמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ב- 2 בנובמבר 1917, שבועיים לאחר כניסת הכוחות הבריטיים לארץ-ישראל, יצאה ההצהרה המיוחלת בצורת מכתב ששלח הלורד בלפור ללורד רוטשילד, מנהיגה הלא רשמי של יהדות בריטניה. בהצהרה כלולים הדברים שהוזכרו בטיוטת מלון "אימפריאל" בתוספת משמעותית: " ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על ייסודו בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, ותתאמץ במיטב כוחותיה כדי להקל את השגתה של מטרה זאת, בתנאי הברור שלא ייעשה דבר שיש בו כדי לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הלא-יהודיות בארץ-ישראל, או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת ."

"הצהרת בלפור" היתה אבן-פינה בתולדות הציונות ושימשה היסוד החוקי לעלייה הגדולה לארץ-ישראל ולפעולותיה של התנועה הציוניות בה. רבים השוו אותה ל"הצהרת כורש".

בוריס שץ, שישב בזמן פרסום ההצהרה בכלא התורכי בדמשק, כתב בזיכרונותיו: "...ולפתע קרעה השמש את העננים השחורים: ירושלים משוחררת! הצהרת בלפור! שיבת ציון התחילה! חיינו כבחלום, אז שמעתי קול, קול גדול הקורא במדבר: פנו דרך, ישרו מסילה". תלמידי "בצלאל" הכינו יצירות אמנות כמתנות ללורד בלפור, ושץ עצמו, בהשראת התקווה החדשה, השלים במשנה מרץ את כתיבת הרומן האוטופי שלו "ירושלם הבנויה", המתאר את גן-העדן העתידי שתהיה ארץ ישראל בשנת 2018.

 

 

למאגר התערוכות , מוזיאון ישראל | מוזיאון ישראל, ירושלים | כל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-
To The Israel Museum Exhibition Online | The Israel Museum, Jerusalem | Copyright © The Israel Museum, Jerusalem 1995-