הפסל היהודי מרק אנטוקולסקי (1843-1902) נולד בווילנה, וכששץ הכירו שם כבר נחשב לאמן רוסי רב מוניטין, שפיסל את דיוקני משפחת המלוכה הרוסית וכמה מפסליו היו לנקודות ציון בתולדות הפיסול הרוסי. סגנון הפיסול שלו היה ראליסטי והתאפיין בהדגשת קווי הנפש של הדמויות המתוארות, וגישתו לפיסול נטתה לביטוי רעיונות חברתיים והומניים. יצירתו השפיעה מאוד על יצירת שץ וגם על החלטתו להתמחות בתחום הפיסול.

בסוף 1889 עבר שץ לחיות בפריז כנראה בהמלצת אנטוקולסקי ובכוונה להסתופף בצל השראתו. הוא למד אצל המורה הרוסי שנים אחדות, והשניים היו לידידים קרובים. נראה, שאף את רעיון הקמת "בצלאל" נטע אנטוקולסקי בלבו של שץ. אף-על-פי-כן הצטרף שץ לביקורת שמתחו על מורו הנערץ אחד-העם ואחרים, כאילו אולץ הפסל היהודי הגדול לעבוד "להנאת" הגויים והוא "שייך להם". ייתכן, ששץ ראה את עצמו מיועד להיות "האנטוקולסקי היהודי באמת" ו"מתתיהו", כמו הפסלים בסדרת "משה" שהמשיכו את תפיסת האמנות הלאומית-היהודית שלו היו ביטוי הרואי של הדרך הזאת. עדות נוספת לכך המוצגת כאן היא "יוחנן המטביל" של אנטוקולסקי, שהתגלגל והיה ל"יוחנן" של שץ ולימים נעשה ל"יהודי הישן" שלו.

הקדמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


מתתיהו החשמונאי (ראש) , 1894, ברונזה


מתתיהו החשמונאי,
1894, יציקת אבץ (תצלום)

למאגר התערוכות , מוזיאון ישראל | מוזיאון ישראל, ירושלים | כל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-
To The Israel Museum Exhibition Online | The Israel Museum, Jerusalem | Copyright © The Israel Museum, Jerusalem 1995-