בקהילות הנוצריות השונות מקובל לערוך טקסי אזכרה למתים בימים השלישי, השביעי, התשיעי והארבעים לפטירתם, ואחר כך במלאות חצי שנה ושנה לפטירה. טקסים אלה נערכים בכנסייה והם כוללים מיסה רגילה ובתומה מוסיפים קטעים מתפילת האשכבה. בקהילה היוונית-קתולית בחיפה נוהגים לערוך את האזכרה ביום ראשון הראשון שלאחר המוות, הנקרא את'-ת'אלת' ואת-תאסע ("השלישי והתשיעי"). לפני התפילה מציבים בני המשפחה את תמונת הנפטר ומתחתיה מגש עם פרוסות של לחמים מוטבעים בחותמת הקודש, שאמנם לא קודשו אך בורכו בידי הכומר. לחמים אלה מחולקים לציבור הנוכחים לברכה ולתפילה לעילוי נשמת המת.