לא ייפלא אפוא שהשימוש בעיסות שאור או בבצק מותפח נפוץ במנהגים הקשורים לנישואין, להיריון ולפריון. אך הלחם משמש גם קמע, ביטוי להשתייכות הפרט למשפחה ולקהילה, אמצעי מרפא ומנחם ואף מתווך בין עולמנו לעולם הבא. ביהדות ללחם מקום נכבד בסעודות המצווה החגיגיות ובמנהג העממי, ובנצרות יש לו מקום מרכזי בפולחן הדתי של טקסי מחזור החיים ובאמצעותו נאצל החסד האלוהי על המאמינים. לבד מזאת נועד לו תפקיד סמלי בחגיגות החילוניות הנלוות לטקסים. באסלאם הלחם בולט בעיקר בחיי היומיום כמרכיב בסיסי במטבח המסורתי. אף שהוא נעדר מן הטקס הדתי, נודעת לו קדושה והוא נחשב לברכת האל.
ארם גרשוני
לחם ומים, 2005
שמן על בד
45X45
אוסף פרטי, תל-אביב
|
