בעשור האחרון עבר דימויו של העיצוב הבריטי מהפך קיצוני. הודות למקוריות, לכושר ההמצאה ולפתיחות לרעיונות חדשים , הפכו המעצבים הבריטים הצעירים והמוכשרים למצרך ייצוא משגשג ומבוקש בחברות זרות – מאירופה ועד ליפן . אחד משגריר התחייה שעובר העיצוב הבריטי הוא המעצב התעשייתי סם הכט . בשנת 2002 הקים בלונדון סטודיו קטן לעיצוב, 'אינדסטריאל פסיליטי', ביחד עם קים קולין. הכט זכה למוניטין בזכות עבודתו בחברת העיצוב הבינלאומית איידיאו ( (IDEO . הוא החל את עבודתו במשרדי החברה בסן -פרנסיסקו , עבר לטוקיו, שם עבד בשיתוף עם המעצב נאוטו פוקסאווה ולבסוף היה לראש מחלקת העיצוב של סניף החברה בלונדון. באותו זמן עיצב את האביזרים האלקטרוניים לחנות 'פראדה' בניו -יורק ואת מחלקת התיירים במטוס אֶרבוס A380 . קולין , בוגרת אוניברסיטת קליפורניה והמכון לאדריכלות של דרום קליפורניה בלוס -אנג'לס, הגיעה ללונדון ב -1997 . תחילה עבדה כעורכת בבית -ההוצאה לאור 'פיידון' ואחר -כך לימדה אדריכלות באגודה האדריכלית ובמכללה המלכותית לאמנות ( RCA ). המוטו של הסטודיו – 'מציאה, עשייה, חשיבה' – ממקד את פעילותו במגמה העכשווית לחשיבה ביקורתית יותר בתחום העשייה העיצובית. הצמד הכט וקולין קנאים לעצמאותם ומיישמים את האנרגיה היצירתית המשותפת בפרויקטים מוזמנים ובפרויקטים יזומים כאחד. גישתם הקפדנית בפיתוח המוצרים היא ההופכת את העשייה של 'אינדסטריאל פסיליטי' לייחודית: "בשבילנו, הבהירות והתכלית הם חלק בלתי נפרד מהרעיון ומהצורה".
מאז הקמת 'אינדסטריאל פסיליטי' עבדו השניים בעיקר עם חברות זרות מצרפת, מגרמניה, מאיטליה, מיפן ומארה"ב. השניים הם דוגמה קלסית למעצבים העומדים בקו החזית של השינוי ובוחנים רעיונות חדשים, תהליכי ייצור וחומרים, שלא רק מפחיתים את עלויות הייצור אלא גם נותנים ערך מוסף ומשמעות תרבותית למוצרים ביתיים. המינימליזם המאפיין את עבודותיהם הוא תוצאה של היעדר כל ייתור בעיצובם – לכל פרט יש סיבה, יש צורך שאותו הוא משמש. עיצוביהם החדשניים הניצבים בחוד החנית של הטכנולוגיה סובבים סביב רעיונות וערכים. הכט אומר: "אני מנסה להחזיר את שיקול הדעת כחלופה לסגנון גרידא".
סם הכט וקים קולין סבורים שאי -אפשר להבין את משמעותו של חפץ שנהגה כהפשטה מבודדת. החפץ אינו חשוב בפני עצמו, הוא קונה לעצמו משמעות בהתייחסות לסביבתו, כמו היה תוצאה טבעית שלה. מאז הקמת הסטודיו, הדגש הושם בראש ובראשונה בהכרה בכך שהעיצוב התעשייתי אינו מתקיים בריק, אלא בקשר הדוק לסביבתו, ושנית, בהבנה שהעיצוב איננו רק אומנות אלא עיסוק בעל אופי אינטלקטואלי. |
