מצילום עצמות המת ובדיקתן מתקבלת כמעט-תמונה, לא תמיד מצודדת, של מראה האציל:
בדיקת הגולגולת הראתה שאפו של האציל נטה שמאלה, כנראה עקב שבר באף בצעירותו ואולי ממחלה. האציל איבד את שיניו הקדמיות העליונות ואת העצם התומכת אותן, ולכן לחייו שקעו, שפתיו נצמקו ופניו היו כפני איש ישיש.
שקעים דלקתיים רבים שנוצרו סביב שורשי השיניים מעידים שסבל מדלקת חמורה בחניכיים, שהסבה לאיש כאבים עזים בשעה שלעס.

לעומת ארשת פניו הזקנה עצמות גפיו אמרו נמרצות, ואת זה לומדים מעוביין ומחוזקן.
עצמות יד ימין, שהיו עבות מעצמות יד שמאל, מגלות שבצעירותו השתמש בימינו לפעילות מאומצת, אולי לדריכת הקשת.

בסוף ימיו שבר האציל את עצם השוקית, שמעל הקרסול, מנפילה או ממכה שספג, והשבר התאחה חודשיים-שלושה לפני מותו. לא נמצאו סימני זיהום או דפורמציה סביב השבר ומכאן מסיקים שלא בנסיבות אלה מת האציל.