 |
||||||||||||||||||
 תערוכות
Onlineיין
ובירה בימי קדם |
||||||||||||||||||
| היין בפולחן ובדת |
|
|
||||||||||||||||
באמונתם של הקדמונים שלטה הדעה כי האלים הם שהמציאו את היין. ואכן היין תפס מקום חשוב בפולחנים השונים של עמי המזרח הקדום. הוא הוגש קרבן ומנחה לאלים או נוסך לפניהם וככלל מילא תפקיד נכבד באירועים הדתיים בחיי האדם. כמויות גדולות של יין הובאו למקדשים, נשתו במשתאות לכבוד האלים ונכללו בסעודות לכבוד המתים. בתרבות יוון ורומי היה היין קשור לפולחנו של דיוניסוס, אל היין, הפריון והצמחייה, או בקכוס כפי שנקרא בפי הרומאים. פולחנו של דיוניסוס נחוג בפסטיבלים ובחגיגות שהתאפיינו בהתלהבות שלוחת-רסן, בשתיית משקאות משכרים ובאורגיות לכבוד האל. ההתלהבות הסוחפת בפולחן דיוניסוס הביאה את המשתתפים למעשים מוזרים ופראיים, עד כדי זלילת בשר נא וכנראה אף להקרבת קרבנות אדם. תושבי אתונה במאה ה-5 לפני הספירה כיבדו את דיוניסוס מדי שנה בחמישה חגים לפחות. החשוב בהם היה ה"אנתסטריה", הוא חג טעימת היין, אשר נחוג ב במשך שלושה ימים עם תחילת האביב. ביום השני לחגיגות פתחו לכבוד דיוניסוס לראשונה את קנקני היין של הבציר האחרון ושתו ממנו ברחבי העיר. פולחן דיוניסוס היה אחד הפולחנים הפופולריים ביותר גם בארץ-ישראל. הוא הגיע לכאן בעקבות כיבושי אלכסנדר מוקדון והתפשטות ההלניזם באזורנו. דיוניסוס נחשב למייסדה של העיר ההלניסטית סקיתופוליס שקמה ליד בית-שאן ולכן הוקדש לו הפולחן של העיר. בחפירות העיר נמצאו פסלי שיש של האל, מזבחות אבן לכבודו ועוד. |
||||||||||||||||||
