| |

צלמית של מבשלת בירה
מצרים, הממלכה התיכונה, 1650-2035 לפני הספירה |
הבירה, משקה משכר המופק בעיקר משעורה ומחיטה, היא מן המשקאות הקדומים
והפופולריים ביותר שידעה האנושות. ראשיתה באלף הרביעי לפני הספירה, בארצות
החמות של המזרח הקדום ובעיקר במצרים ובמסופוטמיה המשופעות בדגנים. במרוצת
הזמן התפשטה תעשיית הבירה בכל המזרח, ואף הועלו על הכתב מרשמים להכנתה.
במסופוטמיה היתה הבירה מצרך מבוקש בכל שכבות החברה, וייצורה היה המקצוע
היחיד שזכה להגנת האלים. פטרוניות הבירה היו האלות נינכסי וסיריס. גם
במצרים היתה הבירה בבחינת מצרך בסיסי, ולפיכך היא נכללה בקצבה היומית
של פועלים וחיילים, וגם צעירים, ואפילו תלמידים, זכו לקצבת בירה.
בקרב תושבי ארץ-ישראל מעולם לא מילאה הבירה תפקיד חשוב, וזאת כנראה משום
המחסור הקבוע בדגנים בארץ, הנרמז כבר בסיפורי האבות: "וירדו אחי
יוסף עשרה לשבור בר ממצרים" (בראשית מב:ג) גם במערב מיעטו לשתות
בירה, שכן היוונים ובעקבותיהם הרומאים ראו בה משקה ברברי. השבטים הגרמאניים,
לעומת זאת, אימצו את שתיית הבירה כבר במאה הראשונה לפני הספירה, אולם
רק בימי הביניים היא קיבלה את טעמה המוכר לנו היום.
|