 |
||||||||||||||||
 תערוכות Onlineבעלי
חיים מקודשים |
||||||||||||||||
ארון קבורה לנמייה (ichneumon) בדמות האלה ודג'ת התקופה המאוחרת (המאות הז'-ה' לפסה"נ) |
|
|
||||||||||||||
| המצרים
סגדו לנמייה בשל יכולתה להרוג נחשים ולהרוס את ביצי התנין. הנמייה הייתה
אחת מהתגלמויותיו של אל השמש הורוס בעיר לטופוליס שבדלתא, שכינויו "העיוור
והרואה" משקף את מהלכה המחזורי השלם של השמש. הנמייה הפעילה במשך
היום סימלה את אור היום ואילו החדף, הפעיל בלילות, סימל את חשכת הלילה. הנמייה הפכה לחיה קדושה לאלה בעלת ראש האריה ודג'ת כתוצאה מהתפתחויות דתיות שהחלו בתקופה המאוחרת שבמהלכה מוזגו מסורות מקומיות ונקבעו הקשרים מיתולוגיים חדשים. אלוהויות ערי הדלתא לטופוליס ובוטו נקשרו על בסיס מיתולוגי, והנמייה – החיה הקדושה להורוס מלטופוליס הפכה גם לחיה הקדושה לאלה ודג'ת מבוטו. בניגוד לבעלי חיים קדושים אחרים, שנטמנו בארונות קבורה בדמותם או בארונות מלבניים המעוטרים בצלמיות שנעשו בדמותם, נמיות חנוטות נטמנו גם בצלמיות האלה שראשה ראש אריה ודג'ת. הטיפוס הנפוץ ביותר מציג את האלה יושבת על כס כשראשה עטור באוראוס – נחש הקוברה המלכותי יורק האש שעמו הייתה ודג'ת מזוהה. הכס, או בסיס המחובר אליו, היו בדרך כלל חלולים ונטמנו בהם נמיות חנוטות. |
|
 |
||||||||||||||
