מתי הפכו בני אדם לציידים ובשרו של מי מבעלי החיים תפס מקום חשוב בתפריט שלהם? תגלית ארכיאולוגית נדירה, השופכת אור על שאלות אלה, נחשפה באתר הפרהיסטורי גשר בנות יעקב, שעל גדות הירדן, מדרום לימת החולה.
בחפירות שנערכו באתר, שגילו 780,000 שנה לפני זמננו, התגלתה גולגולת של פיל פרהיסטורי
(Palaeoloxodon antiquus), הדומה במראהו ובמידותיו לפיל האפריקני בן זמננו. הגולגולת, שעל-פי ממדיה היתה של פיל צעיר או של פילה, נחשבת לשריד העתיק השלם ביותר של פיל שנמצא באתר ארכיאולוגי במזרח התיכון. סמוך לגולגולת נחשפו בול עץ, גוש בזלת גדול ומסותת, וכלים אחרים ששימשו כנראה לציד הפיל וביתור בשרו. ואכן, על גולגולת הפיל השתמרו סימני פגיעות ומהלומות שנעשו בידי אדם במהלך חיתוך הבשר ופיצוח קופסת המוח. ממצאים אלה הם קרוב לוודאי מהעדויות הקדומות ביותר לציד.
שרידי הפילים שנחשפו בגשר בנות-יעקב ובאתרים אחרים מתקופת האבן הקדומה (2.4 מיליון עד 200,000 שנה לפני זמננו) מלמדים שבעלי חיים גדולים אלה היו שכיחים באותם ימים בנוף הארץ-ישראלי. מהעדויות עולה, כי עד שנכחדו הפילים בשלהי התקופה, היה בשרם חלק מהתפריט של החבורות הפרהיסטוריות באזורנו.
החוקרים משערים, כי ציידי הפילים הללו היו הומינידים, כלומר יצורים אנושיים מהמין המכונה ה"אדם הזקוף" (Homo erectus). הם היו האנשים הראשונים שיצאו מאפריקה, ערש האנושות, והגיעו למזרח התיכון, לפני שהתפשטו ברחבי אסיה ואירופה. מהממצאים עולה כי להומינידים אלה היו תכונות אנושיות מובהקות: על מפלסי המגורים שלהם השתמרו שרידי סעודות - עצמות פילים, קרנפים, סוסים, איילים ועוד, ומגוון עשיר של צמחי בר. כמו כן התגלו שם כלי אבן כגון אבני-יד וקופיצים מבזלת, המאפיינים את התרבות האשלית, תרבות פרהיסטורית מתקופת האבן הקדומה.

התגלית הפותחת אשנב לעולם החי של ארץ-ישראל בתקופות הפרהיסטוריות, מלמדת אותנו אפוא גם על אורח-החיים, המיומניות והכישורים של האנשים הראשונים.