| |
 |
| |
אחת האטרקציות העיקריות שמציע המוזיאון הוא גן האמנות שעוצב
על-ידי הפסל היפני-אמריקני איסמו נוגוצ'י . הגן, המשתרע על-פני
כעשרים דונמים, מתייחד בטראסות הבנויות מתלי סלעים. אלו מזכירות
את הטראסות הנפוצות בהרים שבסביבות ירושלים ואת המבנים החקלאיים
המצויים בנוף הרי יהודה. פני הגן מכוסים בשכבה של אבנים קטנטנות,
מראה המעלה על הדעת גני זן במנזרים יפניים.
צמחיית הגן היא צמחיה טבעית האופיינית לאזור: שיחי רוזמרין,
עצי זית ותאנה. מים זורמים ממעיין הנתון בפסל מזרקה שהוקם על-ידי
נוגוצ'י. זהו שילוב של נוף הרים אוריינטלי-ישראלי זרוע רמיזות
ארכיאולוגיות עם גן ששורשיו במזרח הרחוק. בתוך גן צחיח זה צומחים
הפסלים כאיי הסלעים בגני הזן של יפן.
זוהי תפישה ייחודית ומקורית לגן פסלים, שנוגוצ'י עצמו מציין
אותה כאחת משתי יצירותיו החשובות ביותר. הגן מציע שביל הליכה
בנתיבות הפיסול במאה העשרים: יצירות מאת רודן, בורדל ומיול מייצגות
את ראשית הפיסול המודרני; פסל משל דיויד סמית, לצד יצירה מונומנטלית
ועבודות נוספות משל הנרי מור, משקפים את השלבים החשובים הבאים
בתולדות הפיסול. פסל גדול-ממדים משל ריצ'רד סרה, מבנה לבנים
של האמן הקונספטואלי סול לויט, ומיצב מרשים משל הפסל האמריקני
ג'יימס טורל, המאפשר הצצה אל השמיים מבעד לפתח בתקרה - אלה ואחרים
מייצגים ציוני דרך חשובים בפיסול העכשווי. הגן מוסיף לצמוח ולהתפתח
בהתמדה, וקולט דרך קבע פסלים חדשים. הוא חי ומשתנה כמו חללי
.המוזיאון הפנימיים. במידה רבה הוא מוציא את האמנות אל מחוץ
למבנה ומפנה אותה לעבר העיר ולעבר הטבע.
התרוממות, 1929 |
|
 |
|
לבת תפוח, 1992 |
|
|
|
מגדלנה אבקנוביץ' |
|
|
|
חוליות, 1968 |
|
מתווה לבלזק, עירום, 1892 |
דריכות, 1966 |
1965 ,XK3 |
צדודיות, 1967 |
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
 |
|
